קלונקס (קלונאזפאם)

קלונקס (טבליות) וריווטריל (טיפות) הם שמות מסחריים של קלונאזפאם (שם גנרי).

קלונאזפאם הוא תרופת מרשם ממשפחת הבנזודיאזפינים ונעשה בו שימוש רפואי במגוון מחלות ומצבים רפואיים, כגון: התקפי אפילפסיה, חרדה, התקפי פניקה, טיפול משלים וקצר מועד בדיכאון, אקאטיזיה (הפרעת תנועה), פיברומיאלגיה והשריית שינה.

שימוש רפואי

חרדה, דיכאון ופאניקה

הקלונאזפאם התגלה כטיפול קצר טווח אפקטיבי ומשלים בדיכאון לצד תרופות הפועלות על המנגנון הסרוטונרגי ואף מפחית את תופעות הלוואי שלהן. כמו כן נמצא יעיל לטיפול קצר טווח בהפרעות חרדה שונות, פאניקה והפרעה טורדנית כפייתית (OCD). זאת מחוץ להתוויה הרפואית. הקלונקס משמש לעתים כטיפול קצר טווח משלים (לצד מייצבים) במאניה ו/או פסיכוזה.

התקפים אפילפטיים

בדומה לתרופות אחרות ממשפחת הבנזודיאזפינים, הקלונאזפאם משמש לטיפול קו ראשון וניהול של התקפים אקוטיים (חריפים). עם זאת, לא נעשה בו שימוש ארוך טווח בשל נטייה לפתח סבילות לתרופה אלא בבנזודיאפן קלוראזפאט שיכול להוות תחליף יעיל.

טיפול תרופתי ארוך טווח בקלונקס עשוי להביא תועלת לתת קבוצה של חולי אפילפסיה העמידה לטיפול הרפואי הסטנדרטי. כמו כן הוא התגלה כאפקטיבי בטיפול בסטטוס אפילפטיקוס שאינו פרכוסי (התקף הנמשך יותר מ-5 דקות). יש לציין שהיעילות לא הייתה יציבה והיה צורך להוסיף פניטיאון (תרופה נוגדת פרכוסים) לצורך בקרה ושליטה בטווח הארוך.

עוד נמצא שקלונאזפאם במינון נמוך יעיל בטיפול בהתקפים אפילפטיים בילדים ומסיבה זו משמש לטיפול בהתקפים מסוגים נדירים. בקרב תינוקות לא נמצאה יעילות.

הפרעות מיוקלוניות (שרירים)

קלונקס נחשבת כאופציה טיפולית משנית (עדיין בשלב מחקרי) ב'תסמונת הרגליים העצבניות / חסרות מנוחה'. כמו כן נמצא שברוקסיזם (חריקת שיניים) מגיב באופן חיובי לקלונאזפאם ובמינון נמוך הוא מביא תועלת רבה בהפרעת שינה התנהגותית עם תנועות עיניים מהירות.

עוד הוא משמש לטיפול באקאטיזיה אקוטית וקשה (הפרעת תנועה) שנגרמה על ידי תרופות אנטי פסיכוטיות, ספסטיות (עלייה פתולוגית בטונוס השרירי או בנוקשות השרירים) וכן לצורך גמילה מאלכוהול.

שימושים נוספים

נעשה לפעמים שימוש באפקט המרגיע של תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים לטיפול במצבים מאניים או פסיכוטיים. לרוב בשילוב תרופות מייצבות כמו ליתיום. קלונקס משמשת לטיפול בפאראסומניות (הפרעות המתחרשות בזמן שינה) והפרעות שינה נוספות. מצבים נוספים המגיבים לטיפול בקלונאזפאם הם פיברומיאלגיה (כאב מפושט, רגישות ועייפות), מחלת לו גריג (מחלת ניוון שרירים סופנית הידועה כ-ALS).

מינון, שימוש וזמן השפעה

קלונאזפאם מגיע בטבליות של 0.5 מ"ג ו-2 מ"ג (קלונקס), בטיפות (ריווטריל) ותמיסה להזרקה.

מינון

המינון התרופתי תלוי במצב הרפואי ממנו סובל החולה ותגובתו לטיפול. מינון יומי מקובל בחרדה מתחיל 0.25 מ"ג ועד 4 מ"ג ואף יותר. ניתן לתת מנה זו בפעם בודדת או מחולקת למספר פעמים. המינון היומי לאפילפסיה מתחיל ב- 0.5 מ"ג וניתן להגיע עד ל-20 מ"ג ביום.

זמן השפעה

קלונקס בדרך כלל נלקח באופן פומי (דרך הפה). ברוב החולים מתחילה ההשפעה בתוך שלושים דקות עד שעה מרגע הבליעה. ההשפעה של הקלונקס מקסימאלית כארבע שעות מרגע הבליעה.

זמן מחצית החיים (הזמן שבו ריכוז התרופה בדם יורדת לחצי) של התרופה הוא הארוך מבין כל הבנזודיאזפינים ונע בין חצי יום ליומיים ולעתים אף יותר. לקלונאזפאם עצמה ויעילות גבוהים ומידת רעילות נמוכה. עם זאת, יש לה תופעות לוואי האופייניות לתרופות ממשפחה זו ולעתים השפעתה שונה ואף מנוגדת לצפוי.

שימוש בקלונקס

את טבליות הקלונקס יש לבלוע עם מים. מותר לחצות את הטבליות. לא ידוע אם אפשר לכתוש ולמעוך. אין ללעוס. אסור ליטול 2 מנות יחד. אין לבלוע את טיפות הריווטריל ישירות מהבקבוק. יש לטפטף לתוך כף באופן מדויק ולתת לילד או לתינוק. אפשר למהול במשקה.

במידה ושכחתם מנה יש לקחת מיד כשנזכרתם. אך אם מועד נטילת המנה הבאה קרוב עליך לדלג עם המנה ששכחת, לקחת את המנה הקרובה ולהמשיך כרגיל.

תופעות לוואי

קיים מספר רב של תופעות לוואי אפשריות. רובן אינן מסוכנות או גורמות לפגיעה בטווח הארוך ומרביתן נוטות לעבור תוך מספר ימים. תופעות ארוכות טווח יכולות להיות דיכאון, פגיעה בליבידו והפרעות קוגניטיביות.

נפוצות

בין תופעות הלוואי הנפוצות ניתן למנות בלבול, עייפות ורצון לישון, חוסר קואורדינציה ויציבות, קשיי דיבור, דיכאון ,התנהגות אגרסיבית ועצבנות, הפרשת רוק, ירידה בליבידו והפרעה בתפקוד מיני, שלשול או עצירות, חוסר שיווי משקל וסחרחורת, כאבי בטן, תחושת בחילה, פה יבש וצימאון, שינוי בקצב הלב, כאבי ראש, קשיים לתת שתן, רעידות, תחושת לחץ בחזה, הזיות, חוסר ריכוז, פגיעה בזיכרון קצר טווח, הרגשה של האנגאובר, הפרעות הקשורות לשינה, ירידה במוטיבציה לבצע דברים, הפרשת רוק בתינוקות ופעוטות, חולשה או כאב בשרירים, טשטוש ראייה, נשירת שיער, כאבים והפרעות במחזור החודשי.

לא נפוצות

בסבירות נמוכה יותר יכולים להופיע פרכוסים או הגברת מספר הפרכוסים, שינויי אישיות, דיספוריה (תחושת אי נוחות עמוקה), טרומבוציטופניה (מספר טסיות דם נמוך) ואטקסיה (תנועות גפיים מגושמות).

נדירות

הופעת פסיכוזה, התנהגות אבדנית, פגיעה בכבד, בריחת שתן, תרדמת, נימול או אי תחושה באזורי גוף שונים (כמו ידיים), דופק מהיר, פגיעה בכבד.

הפסקת קלונקס

בין תופעות הלוואי הנפוצות שיכולות להופיע בעת הפסקת התרופה ניתן למצוא: כעס ורוגנות, חרדה, חוסר שקט, הזיות, בלבול, הזעה, אינסומניה, טיניטוס (צלצולים באוזניים או בראש), הרגת בחילה והקאה, קשיים במתן שתן, התכווצויות שרירים, דחפים אבדניים, רעידות, עייפות, סחרחורת.

עלון לצרכן

לקריא והורדה – קלונקס עלון לצרכן

אזהרות

מידע חשוב

• הריון – התרופה מגבירה את האפשרות למומים בילוד. במידה והרופא החליט על מתן התרופה בהריון יש להקפיד על מעקב רצוף ויידוע צוות חדר לידה אודות התרופה.
• הנקה – תינוק שאמו צורכת קלונאזפאם עלול לסבול מתופעות לוואי קשות כגון הפרעות נשימה והתמכרות לתרופה שתחייב גמילה.
• נהיגה ורכיבה על אופניים – הקלונאזפאם משפיע על מידת העירנות (משרה שינה) ופוגע בריכוז ומהירות התגובה.
• צריכת אלכוהול – יש סיכון לכך שנטילת התרופה בשילוב אלכוהול יחמיר את תופעות הלוואי.

מתי אין להשתמש

הופעה של קשיי נשימה, דום נשימה חסימתי בשינה (אפניאה), רגישות לאחד או יותר מהמרכיבים, גלאוקומה (ברקית) מסוג זווית צרה, בתקופת ההיריון והנקה, בזמן נהיגה והפעלת מכונות מסוכנות.

מתי דחוף לפנות לרופא?

תסמינים המרמזים עם פגיעה כבדית כגון: הצהבה של העור והעיניים, שתן בצבע כהה, צואה בצבע חריג, חולשה, חוסר תיאבון ובחילות, כאב בחזה ודפיקות לב חזקות ו/או מהירות, התנהגות מוזרה או והחמרה בסימפטומים נפשיים כמו רצון למות, אגרסיביות. תגובה אלרגית כמו נפיחות בשפתיים, פנים ולשון, קושי לנשום. הפרשת רוק בתינוקות ופעוטות.

לתשומת לבכם!

1. שימוש ארוך טווח בתרופה עלול לגרום לתלות והתמכרות. הפסקה חדה בתרופה לאחר ימוש ארוך טווח יכולה לגרום לתופעות גמילה קשות. ביניהן: הזיות, מתח וחרדה קשה, פרכוסים, עוויתות בשרירים ומערכת העיכול, הקאות ועוד. לכן יש לעשות את התהליך בפיקוח רפואי ובאופן הדרגתי.

2. ישנן עדויות לכך שהשימוש בקלונאזפאם מגביר את הסכנה להופעת מחשבות אבדניות. בעיקר בהתחלה. חשוב לבצע מעקב רצוף אחרי החולה ולדובב אותו לגביי מחשבותיו וכן לאתר התנהגויות שעלולות להצביע על סכנת התאבדות. בכלל זה התנהגות אגרסיבית ותוקפנית, העלולה להצביע להצביע גם היא על דיכאון.

3. זמן פינוי תרופות מהדם בקרב מבוגרים בגיל גבוה אטי יותר ולכן הם רגישים יותר להשפעה ותופעות הלוואי של התרופה ובכלל זה חוסר יציבות ונמנום. רגישות זו מהווה סיכון למעידות ופציעות חמורות. לכן חשוב להקפיד על מתן של מינון תרופה נמוך, ביצוע מעקב רצוף על מנת לאתר תופעות לוואי מסוכנות וכמו כן להסביר לישיש איך למזער את הסיכון לנפילה.

4. השימוש בתרופה בקרב אנשים עם אי ספיקת כליות או כבד חייב להיעשות באופן זהיר ומבוקר מחשש לרגישות יתר לתופעות הלוואי. אין להשתמש כאשר יש מחלת כבד קשה.

5. יש לנהוג במשנה זהירות במתן התרופה לחולים הסובלים מפורפיריה (מחלה מטבולית תורשתית בה יש שיבוש בייצור מולקולת "הם" בהמוגלובין) או מאטקסיה (תנועות גפיים מגושמות הנגרמות מפגיעה במערכת הווסטיבולרית).

6. נטילת התרופה אצל הסובלים ממחלת ריאות מחייבת שימוש זהיר. על אחת כמה וכמה אם צורכים תרופות שעלול להביא לכשל נשימתי. לאנשים עם מצוקה נשימתית קשה השימוש אסור.

7. במידה ומופיעות תופעות פרדוקסליות, קרי תופעות כגון נדודי שינה, חרדות, עצבנות, מתח ותופעות פסיכיאטריות כמו הזיות, יש לדווח מידית לרופא.

8. למרות שהקלונקס ניתן לילדים הסובלים מאפילפסיה ומפרכוסים, התרופה על פי ההתוויה אינה מיועדת לילדים ובני נוער מתחת לגיל 18.

9. אחת מתופעות הלוואי האפשריות בקרב ילדים היא הגברה של הפרשת רוק. כמויות גדולות של רוק עלולות לחסום את דרכי הנשימה ולגרום חנק.

10. נטילה ארוכת טווח מחייבת ביצוע של בדיקות דם ומעקב אחר תפקודי כבד.

11. אנשים החולים במיאסטניה גראביס (מחלה אוטואימונית ניוונית) חייבים לצרוך את התרופה בזהירות כיוון שתופעת לוואי אפשרית היא פגיעה בשרירים.

אינטראקציה בין תרופתית (רשימה חלקית)

1. תרופות אנטי אפילפטיות כגון: דפלפט (חומצה ולפרואית), טגרטול (קארבאמזפין) ואפנוטין (פניטואין) – עלולות להפחית את רמת הקלונאזפאם בדם. במצבים אלה יחליט הרופא לעתים להעלות את מינון הקלונאזפאם. קיימות תרופות נוספות שעלולות להפחית את היעילות הקלונאזפאם כמו תיאופילין (מרחיבת סימפונות לטיפול באסתמה).

2. נטילה בשילוב עם אריתרומיצין (אנטיביוטיקה) וגלולות נגד הריון יכולה להעלות את רמת הקלונאזפאם בדם ולהעלות את האפשרות להופעת תופעות לוואי.

3. נטילה בשילוב עם תרופות עם פוטנציאל לגרום דיכוי נשימתי כמו מורפין וטרמדול (משפחת האופיאטים), מגבירות את הסיכוי לדיכוי נשימתי הפרעות נשימה, עייפות ונמנום.

4. נטילה בשילוב עם דפלפט עלול להוביל להתקפים פרכוסיים מסוג פטי מל (התקפי ניתוק) המופיעים בייחוד בפעוטות.

5. נטילה בשילוב עם תרופות שתופעת הלוואי שלהן היא עייפות ונמנום יכול להביא להחמרה בתופעת לוואי זו. דוגמאות: תרופות נגד דיכאון, אלרגיה, נרקוטיות, שיכוך כאב.