שימוש בכדורי הרגעה לנדודי שינה, עצבנות וחרדה

אנשים רבים משתמשים בכדורי הרגעה להפרעות שינה, עצבנות או חרדה, באופן ממושך ולמרות הסכנה הכרוכה בכך.

ההמלצה המקובלת היא להשתמש בכדורי הרגעה באופן זהיר, תוך התייעצות עם רופא, ולתקופות קצרות בלבד. במאמר זה נעמוד על היתרונות והחסרונות של השימוש בהם בטווח קצר, ארוך ובכלל.

כדורי הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים

חלק מהמבוגרים שבינינו בוודאי זוכרים את השיר "העוזר הקטן של אמא", של להקת הרולינג סטונס, בו ישנה התייחסות מרומזת לכדורי ההרגעה, ובעיקר אל הוואליום שהיה נפוץ מאוד בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

הכדורים ממשפחה זו, הבנזודיאזפינים, נמנים עם התרופות הפופולריות והנרשמות ביותר בעולם עד היום.

סכנות השימוש בבנזודיאזפינים

עם זאת, השימוש בבנזודיאזפינים פחת באופן משמעותי מאז ולטובה. ההשפעה המרגיעה של התרופות ממשפחה זו עלולה להיות מסוכנת לאנשים הסובלים מאי יציבות או הפרעות ראייה ובעיקר לאנשים בגיל גבוה.

ד"ר סוזן סלמון, המנהלת את המחלקה הגריאטרית קלינית במרכז הרפואי "בית ישראל", מסבירה ש"אין צורך בהרבה כדי לגרום למישהו ליפול באופן רע ולגמור עם ירך שבורה".

מתי כן אפשר להשתמש?

למרות חששות אלה, אנשים רבים שנעזרו שנים רבות בכדורי הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים ממשיכים להישען על השפעתם המרגיעה לצורך שינה או הרגעת העצבים.

במידה וגם אתם עושים שימוש קבוע בתרופות ממשפחה זו, כדאי שתשקלו לפנות לייעוץ נוסף עם מומחה ולשקול חלופות טובות אחרות להתמודדות עם חרדה או הפרעות שינה. לתשומת לבכם, הפסקה פתאומית ולא מבוקרת עלולה לגרום לפרכוסים.

ד"ר סלמון מוסיפה כי "על אף העובדה שיש הגיון בשימוש בבנזודיאזפינים, יש לתת אותן רק לטווח קצר של שבועיים עד שלושה לכל היותר".

נזקים עקב שימוש ארוך טווח

הבנזודיאזפאם המוכר ביותר הוא ככל הנראה לוראזפאם (לוריוון). עם זאת, ישנם יותר מ-30 כדורים אחרים. ההבדלים ביניהם קשורים לזמן ההשפעה שלהם וזמן היציאה מהדם. לפי מחקר[1] מ-2014, שימוש ארוך טווח בתרופות אלה עלול לפגוע בזיכרון וכן להעלות את הסכנה להתפתחות אלצהיימר במבוגרים.

שימוש בכדורי הרגעה בגיל גבוה

כחלק מתהליך ההזדקנות, מאבדים הכבד והכליות את היכולת לנקות את התרופות מהדם. מצב זה גורם לחלק מהתרופות להישאר זמן ארוך יותר בדם ולהתפתח בהדרגה למינון מזיק. יתר על כן, יש לקחת בחשבון שאנשים נוטים לקחת תרופות רבות יותר במהלך השנים.

ד"ר סלמון גורסת כי "צריך להימנע מצריכת בנזודיאזפינים בעיקר אצל אנשים בגיל גבוה בגלל האפקט המרגיע והפגיעות הנפשית".

חלק מהאנשים מפתחים תלות נפשית בתרופות אלה ולעתים אף תלות מלאה. הנתונים הם שבנזודיאזפינים מהווים את תרופות המרשם שנעשה בהן שימוש מזיק – יותר מכל התרופות אחרות מלבד משככי כאב.

כיצד להשתמש בהם בבטחה?

למרות כל האזהרות והסכנות שציינו, ניתן להשתמש בכדורי הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים בבטחה עבור חרדה או קשיי שינה זמניים בטווח הקצר. ד"ר סלמון מציינת ש"לכל אחד יכולה להיות בעיה להירדם כתוצאה מאירועים שונים בחייו הגורמים חרדה".

היא נותנת דוגמאות לשימוש בתרופות "כאשר מתרחש מוות במשפחה או לקראת ביצוע בדיקות הדמייה כמו MRI כשיש קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים)".

עם זאת, ד"ר סלמון מקפידה להדגיש ש"אם אתה משתמש בתרופות הללו, יש להקפיד שלא יותר משבועיים-שלושה".

הפסקת טיפול וגמילה

בקרב משתמשים ותיקים של בנזודיאזפינים, הפסקה פתאומית של התרופה עלולה לגרום לתסמיני גמילה לא נעימים הכוללים עצבנות, בלבול, הזעת יתר. במצבים קשים יותר עלול לחוות החולה פרכוסים או הזיות. במצבים אלה סביר שיהיה צורך לפנות למרכזי גמילה עם פיקוח רפואי.

אצל משתמשים רגילים (מזדמנים) בבנזודיאזפינים, לרוב אין צורך להגיע למרכז גמילה והם יכולים להפסיק את הטיפול בעזרת רופא המשפחה או הפסיכיאטר.

נדודי שינה

חלק מהסובלים מנדודי שינה משתמשים בבנזודיאזפינים. זכרו שיש תחליפים טובים, כאשר בראש ובראשונה מומלץ להתחיל בשינוי התנהגותי על מנת לקבוע דפוס שינה תקין.

הרגלי שינה נכונים

כדאי להתחיל ביצירת הרגלי שינה נכונים. כלומר, שינה וקימה בשעות קבועות, התאמת סביבת המיטה לשינה, הימנעות מפעילות ספורטיבית מאומצת בסמוך לשעת השינה וכן הלאה. טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) יכול להועיל גם כן.

תוכלו לקרוא על כך בהרחבה – במדריך לשינה

נדודי שינה כרונים

לעתים יש צורך בסיוע תרופתי על מנת להתמודד עם נדודי שינה כרוניים. אחת האפשרויות היא שימוש בתרופות SSRI הפועלות על המנגנון הסרוטנרגי ומשמשות גם כתרופות נגד חרדה ודיכאון שהם לבדם יכולים לגרום לנדודי שינה.

נדודי שינה אקוטים (טווח קצר)

עבור נדודי שינה המופיעים לפרקים וחולפים, ניתן להשתמש בתרופות אחרות במקום בבנזודיאזפינים. ביניהן: זלפלון (סונטה), אזופיקלון (לונסטה) וזולפידם (אמביאן, זולפימיסט, אדלואר). תרופות אלה פועלות בתוך כ- 20 דקות, אך ניתן להשתמש בהן לטווח קצר. בדומה לתרופות הרגעה אחרות, גם הן עלולות להגביר את הסיכון לנפילות ותאונות עקב הצטברות בדם.

ביבליוגרפיה