סינתזה של אלפראזולאם

קסנקס (אלפראזולאם)

קסנקס או זנקס (Xanax) הוא השם המסחרי של תרופת מרשם המיועדת להפחית מתחים וחרדות והשריית שינה.

החומר הפעיל של התרופה הנו אלפראזולאם (Alprazolam), אשר משתייך למשפחת הבנזודיאזפינים. התרופה משווקת גם תחת השמות: אלפרליד, קסנאגיס ואלפרוקס.

הקסנקס אינו נכלל בסל הבריאות, ומשמש להפחתת חרדה קשה ומצבי פניקה המופיעים כחלק או יחד עם דיכאון, עם ובלי פוביות. לתשומת לבכם! התרופה אינה מיועדת לטיפול במצבי דיכאון.

שימוש בתרופה

מינון

אלפראזולאם ניתנת באופן פומי (דרך הפה) פעם 1 עד 3 פעמים ביום. מינון יומי מקובל של קסנקס במבוגרים, מתחיל ב- 0.25 עד 1.5 מ"ג וניתן להעלותו עד 3 מ"ג. מינון יתר שנלקח בטעות אינו אמור לגרום בעיה. עם זאת, מינון מינון יתר משמעותי עלול לגרום לתופעות לוואי כגון חוסר יציבות ואף אבדן הכרה. במקרה כזה, יש לעדכן ולהיוועץ עם הרופא המטפל.

זמן השפעה

זמן תחילת ההשפעה נע בין 10 דקות ל-120 דקות. ההשפעה יכולה להמשך עד 18 שעות. קיימות טבליות בשחרור מושהה – קסנקס (XR (Extended release, אשר שומרות על ריכוז קבוע של החומר הפעיל לאורך זמן של 8 עד 12 שעות. זאת לעומת רוב התרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים שהשפעתן מגיעה לכמחצית מזמן זה.

אופן השימוש

בליעה – ההמלצה היא לבלוע את הטבליה שלמה. במידה וקיים אצלך קושי לבלוע, אפשר לחצות.
מנה שלא נלקחה במועד – במידה ושכחתם לקחת מנה, יש לבלוע מתי שנזכרתם. במידה ומועד הלקיחה הקרוב הוא בטווח של השעתיים הקרובות, קחו מנה כעת ודלגו על הבאה. בכל מקרה אין לקחת יותר ממנה בודדה בבת אחת.
תזונה – אין הגבלות תזונתיות בעת נטילת התרופה.
אחסון – במקום יבש וקריר. אין לחשוף לאור.

הפסקת תרופה

במידה והקסנקס נלקחה לתקופה של פחות מ-14 יום, אפשר להפסיק ללא חשש לתופעות לוואי. במידה והתרופה נלקחה לפרק זמן ארוך יותר, צריך לבצע זאת תוך ייעוץ רפואי ובמקרים רבים באופן הדרגתי – מחשש להופעת תסמיני גמילה לא נעימים.

שאלות נפוצות

האם שילוב של קסנקס וציפרלקס מקובל?

לעתים נפוצות ירשום הרופא את 2 התרופות במקביל. פעולת הקסנקס בהפחתת חרדה והשריית שינה היא מידית (בין 10 דקות לשעתיים) ואילו פעולת הציפרלקס, אשר משפיעה על המנגנון הסרוטונרגי (SSRI), מתחילה רק כעבור מספר שבועות. לאחר שהציפרלקס מגיע להשפעה אופטימלית, יוריד הרופא את הקסנקס.

מה ההבדל בין קסנקס לקלונקס?

חולים רבים מבקשים לדעת מה ההבדל בין קסנקס לקלונקס? שאלות נפוצות נוספות קשורות להבדל בין קסנקס לקלונקס – מבחינת ההשפעה, יעילות רפואית והסכנה לפיתוח התמכרות.

דמיון בין התרופות – קסנקס וקלונקס הן תרופות השייכות לקבוצת הבנזודיאזפינים הפועלת על מערכת העצבים המרכזית (CNS). לתרופות מקבוצה זו יש אפקט מרגיע ונוגד חרדה. שתי התרופות ניתנות לזמן מוגבל, מחשש להתמכרות וסבילות.

הבדלים בין התרופות –  הקלונקס ניתנת באופן ספציפי להפרעת פאניקה ושליטה בהתקפים. האפקט של הקלונקס נמשך זמן רב יותר מהקסנקס. שתי התרופות עלולות לגרום לתלות וסבילות כאשר נלקחות לתקופה ממושכת. עם זאת, דווחו על תסמיני גמילה קשים יותר הקשורים להפסקת קסנקס.

יעילות רפואית – במחקר[1] כפול סמיות, שבוצע בשנת 1991, ובחן את היעילות של קסנקס בהשוואה לקלונקס בטיפול בהפרעת פניקה אצל 72 נבדקים – לא נמצא הבדל ביעילות בין התרופות.

כדאי לקחת קסנקס לפני טיסה?

קסנקס הוא אחת מתרופות המרשם הניתנות לאנשים הסובלים מחרדת טיסות. האפקט המרגיע של מתן קסנקס לפני טיסה יכול לעזור במקרים רבים בהשריית שינה. יש להקפיד לא לשתות אלכוהול יחד עם התרופה כיוון שהאלכוהול מעכב את פינוי התרופה דרך הכבד ולכן גורם לישנוניות ולהגברת תופעות הלוואי הפסיכומוטוריות.

עלון לצרכן

לקריאה והורדה – קסנקס (אלפראזולאם) עלון לצרכן

תופעות לוואי

שכיחות

תופעות הלוואי השכיחות של אלפראזולאם נובעות בעיקר להשפעתו המרגיעה ולרוב נעלמות או פוחתות לאחר מספר ימים. אם כי לעתים תדרש התאמת מינון.

בין התופעות הנפוצות: עייפות ותשישות, הפרעות הקשורות לשיווי משקל והקואורדינציה, דיכאון, קושי בריכוז וביכולת לזכור ולהבין דברים, שינוי בליבידו (בקרב שני המינים), סחרחורת, עצירות, בחילה, כאב ראש, חוסר תיאבון, דיבור לא מובן, כפל ראייה או טשטוש ראייה, פה יבש, רגזנות, עוויתות, קשיי אוריינטציה.

פחות שכיחות

נדודי שינה (אינסומניה), בנשים – אי סדירות במחזור ויתר פרולקטין בדם (הורמון), חולשה, התכווצות שרירים רעידות ואי יציבות, רגזנות, רגישות לאור, הפרעות בתפקוד הכבד, תגובה עורית, שינוי במשקל, לחץ תוך עיני מוגבר, קושי לשלוט על שלפוחית השתן או לתת שתן, הפרעות נפשיות כגון: היפראקטיביות, הופעת הזיות, שינוי חריף בהתנהגות, אפיזודה מאנית או היפומאנית, כעס ועוינות, חרדות.

מתי נדרשת התאמת מינון?

נדרש שינוי במינון (בהוראת רופא) במידה ומופיעה אמנזיה (אבדן זיכרון) או צהבת (מתבטא בעור ועיניים צהובות).

מתי יש להפסיק טיפול באלפרזולאם?

צריך לפנות לרופא להפסקת הטיפול במקרים של הפרעות הקשורות לנשימה ו/או בליעה, גרד או פריחה, עפעפיים שפתיים או פנים נפוחות, צפצופים ושריקות בנשימה והפרעות נפשיות כגון: הזיות, רוגזנות, תוקפנות, סערת רגשות.

אזהרות

אזהרות ספציפיות

• הריון והנקה – אין לצרוך אלפראזולאם בזמן הריון או בתקופת ההנקה.
• אין לתת לתינוקות, פעוטות וילדים מתחת לגיל 18.
• בקרב קשישים קיימת סכנה מוגברת לנפילות ותאונות בשל פגיעה בקאורדינציה (תיאום עצבי-שרירי) והפחתת העירנות.
• רצוי לא לנהוג בזמן השפעת התרופה.
• חל איסור על שתיית אלכוהול.
• לפני פעולה כירורגית יש לדווח לרופא על השימוש בתרופה זו.
• יש לספר לרופא המטפל במידה ויש לך הפרעות הקשורות לכבד או לכליות, עבר של התמכרויות לסמים אלכוהול או תרופות, הפרעות פסיכיאטריות שונות כמו דיכאון ו/או מחשבות אובדניות, נטילת תרופות אחרות.

למי התרופה אסורה?

• אצל מי שידוע על רגישות לחומר הפעיל או מרכיבים אחרים הקיימים בתרופה.
• מי שסובל/ת ממיאסטניה גראביס (מחלה אוטואימונית במתבטאת בחולשת שרירים).
• נשים בהריון ואמהות מניקות.
• גלאוקומה של זווית צרה (נקרא גם זווית סגורה).
• הפרעות קשות בכבד.
• הפרעות נשימה כגון: דום נשימה בשינה או קושי לנשום.

דגשים לשימוש בטוח

שימוש קצר טווח – השימוש באלפראזולאם מיועד לתקופת זמן שאינה מעבר ל- 3 חודשים. לאור הסכנה לפיתוח תלות ו/או התמכרות יש צורך במעקב רפואי רציף.
מניעת פיתוח תלות – שימוש לתקופות זמן ארוכות והפסקת הטיפול עלול להוביל לתלות וצורך בגמילה. גמילה כרוכה בתופעות קשות. ביניהן: אינסומניה, הקאות, בחילות כאבי בטן, חרדה מתח ורוגזנות, הזעה, עוויתות ורעידות.

אינטראקציה עם תרופות

קסנקס הניתן בשילוב עם תרופות מסוימות עלול להעצים את השפעתו ותופעות הלוואי. תרופות אלה כוללות: משככי כאבים עוצמתיים כמו קודאין ומורפין, נוגדי דיכאון וחרדה, ותרופות שינה, נוגדי פסיכוזה, אנטיהיסטמינים (לאלרגיה), תרופות לאפילפסיה, גלולות נגד הריון, תרופות פומיות לזיהומים ממקור פטרייתי, סימטידין. דילטיאזם, חלקי מסוגי האנטיביוטיקה, תרופות מסוימות לאיידס.

ביבליוגרפיה

  • [1] Tesar GE, Rosenbaum JF, Pollack MH, Otto MW, Sachs GS, Herman JB, Cohen LS, Spier SA. Double-blind, placebo-controlled comparison of clonazepam and alprazolam for panic disorder. J Clin Psychiatry. 1991 Feb;52(2):69-76. PMID: 1993639.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *