כדורי הרגעה

כדורי הרגעה והתפתחות אלצהיימר

רבים מאיתנו נטלו או נוטלים מדי פעם קנסקס, ואליום, אטיוון או כדור אחר ממשפחת הבנזודיאזפינים.

בין אם כדי להתגבר על נדודי שינה ובין אם בתור כדור הרגעה לחרדה או "עצבים רופפים". לעתים תופיע תחושת סחרחורת או האנגאובר ביום שלמחרת. השאלה היא האם תחושה לא נעימה זו, למחרת היום, היא תופעת הלוואי היחידה?

מחקר חדש

מומחים העריכו מזה שנים ארוכות שהשפעות התרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים הינן קצרות טווח ויפסקו זמן קצר לאחר הפסקת השימוש. כעת מתברר שייתכן וטעו. מחקר שפורסם לאחרונה מצביע על כך ששימוש בכדורי הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים קשור ככל הנראה להתפתחות מחלת אלצהיימר.

בנזודיאזפינים והתפתחות אלצהיימר

צוות מחקר בינלאומי מקנדה וצרפת, מצא[1] קשר בין השימוש בבנזודיאזפינים לסיכון גבוה יותר לאבחון מחלת אלצהיימר. הממצאים הצביעו על קשר מובהק בין מינון מצטבר של בנזודיאזפינים ושיעורי התחלואה באלצהיימר.

התייחסות לממצאים

הממצאים אינם מפתיעים לאור מחקרים קודמים שעסקו בעניין. עם זאת עדיין יש להתייחס אליהם בזהירות. ד"ר אן פיביני, מנהלת המחלקה הגריאטרית של ארגון הבריאות בקיימברידג', מציינת ש"בנזודיאזפינים מהווים סכנה בקרב אוכלוסייה מבוגרת, כיוון שהם עלולים לגרום לבלבול והאטה של תהליכים מנטליים".

ד"ר פיביני נוקטת עמדה זהירה אומרת כי "למרות הקשר שנמצא במחקר, עדיין לא ניתן לקבוע שבנזודיאזפינים גורמים להופעת אלצהיימר".

ביצוע המחקר ומשמעות התוצאות

נתונים ומשתתפים

לצורך ביצוע המחקר, נעזרו החוקרים במאגר הנתונים הקיים בתכנית ביטוח הבריאות של קוויבק בקנדה. במאגר הנתונים הם זיהו כאלפיים נשים וגברים, מעל גיל 66, שאובחנו כסובלים מאלצהיימר.

החוקרים בחרו באופן רנדומלי מעל שבעת אלפים נשים וגברים אחרים, ללא מחלת אלצהיימר, שהותאמו לקבוצת החולים מבחינת גיל ומין. לאחר הגדרת 2 הקבוצות, בחנו החוקרים את מרשמי התרופות שניתנו ל-2 הקבוצות, במהלך 5 עד 6 שנים שלפני אבחון האלצהיימר.

משך זמן נטילה

בניתוח הנתונים נמצא שמשתתפים שנטלו בנזודיאזפינים לתקופה של עד 3 חודשים, היו עם סיכון לפתח דמנציה בשיעור הדומה לאנשים שלא נטלו בנזודיאזפינים מימיהם.

בקרב משתתפים שנטלו בנזודיאזפינים במשך 3 עד 6 חודשים, נמצא סיכון גבוה יותר לפתח אלצהיימר בשיעור של יותר מ-30%. בקרב משתתפים שלקחו יותר מ-6 חודשים הסיכון עלה לשיעור של יותר מ- 80%.

סוג התרופה

סוג התרופה שלקחו המשתתפים נמצא חשוב גם הוא. בקרב משתתפים שנטלו בנזודיאזפינים עם השפעה ארוכת טווח כמו ואליום, נמצאו בסיכון גבוה יותר לפתח אלצהיימר בהשוואה למשתתפים שנטלו תרופה עם השפעה קצרת טווח כמו קסנקס או אטיבן.

גורם או איתות?

החוקרים מתייחסים לממצאים בזהירות ומודעים לכך שעצם השימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים יכול להיות סימן לכך שאותם אנשים מנסים להתמודד עם 2 תסמינים מקדימים המופיעים לפני התפתחות אלצהיימר – הפרעות שינה וחרדה.

במקרה זה, הבנזודיאזפינים אינם מהווים גורם להופעת האלצהיימר אלא רק אינדיקטור לקיומה והתקדמותה.

סיבות נוספות להימנעות מבנזודיאזפינים

גם אם השימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים אינו גורם להופעת אלצהיימר, יש סיבות נוספות שבגללן מוטב לאנשים בגיל גבוה להימנע משימוש בהם.

נפילות ותאונות

האגודה האמריקנית לגריאטריה הוסיפה את קבוצת הבנזודיאזפינים לרשימת התרופות שאינן מתאימות לטיפול בנדודי שינה, דליריום (מצב חריף של בלבול) ואגיטציה (סימפטומים מוטוריים חזרתיים שמקורם בחרדה ומתח נפשי).

הגורם העיקר להחלטה זו קשור לתופעות הלוואי, שכוללות חשיפה מעורפלת ובלבול, העלולות להוביל לנפילות ותאונות קשות.

בנזודיאזפינים קצרי טווח

גם שימוש בבנזודיאזפינים עם השפעה קצרת טווח ,עלול לגרום לתופעות מזיקות הקשורות בהצטברות עודפת אצל אנשים מבוגרים. עם הגיל, המטבוליזם (חילוף חומרים) של הגוף הופך איטי יותר, והניקוי או היציאה של תרופות נמשכת זמן רב יותר.

יתר על כן, הנבזודיאזפינים מאוחסנים בשומן הגוף ולכן מסוגלים להמשיך ולהשפיע גם מספר ימים לאחר הפסקת השימוש בהם.

הפרעות שינה

כאמור, תרופות אלה נלקחות במקרים של הפרעות שינה. עם זאת, לעתים השפעתן דווקא תהיה הפוכה.

ד"ר פביני מסבירה ש"כאשר הם נלקחים לאורך זמן. הם עלולים למעשה להפריע לשינה נורמלית". הרצון להירדם בלילה עלול לגרום לאדם לצרוך מינון גבוה יותר ו/או לעבור לבנזודיאזפינים עם השפעה ארוכת טווח הכוללת גם תופעות לוואי רבות יותר.

שימו לב!

במידה ואתם מטפלים באדם מבוגר, כדאי לבדוק את ארון התרופות. במידה והוא מכיל בנזודיאזפינים, מומלץ לשוחח אתו בנוכחות ובידיעת הרופא לצורך חשיבה מחודשת אודות היתרונות והחסרונות של התרופה והאפשרויות של תחליפים יעילים.

אם אתם צורכים בנזודיאזפינים, קחו בחשבון שתרופות אלה נועדו לשימוש קצר טווח בלבד. במידה ובכל זאת השתמשתם בהם מעל למספר שבועות, יש לקחת בחשבון שתסמיני הגמילה עלולים להיות חזקים. גם כאן, כדאי להתייעץ עם הרופא לגביי תחליפים.

ביבליוגרפיה

  • [1] Billioti de Gage S, Moride Y, Ducruet T, Kurth T, Verdoux H, Tournier M et al. Benzodiazepine use and risk of Alzheimer’s disease: case-control study BMJ 2014; 349 :g5205 doi:10.1136/bmj.g5205

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות