לחץ נפשי

לחץ נפשי (בלעז: סטרס) הוא מצב שמתאר מצוקה על רקע גירוי פסיכולוגי או פיזיולוגי (חיצוני-ממשי).

מצב של לחץ נפשי אינו מאפשר לנפגע/ת להתמודד באופן תקין עם הגורם או הגורמים ללחץ הן מבחינה פסיכולוגית – תחושת בהלה, שיתוק וחוסר אונים' והן מבחינה פיזיולוגית – יתר לחץ דם, דפיקות לב מהירות, פגיעה במערכת האוטואימונית ועוד.

הגורם ללחץ הנפשי יכול להיות רק בדמיונו של הסובל/ת ו/או ממשי. ב-2 המקרים הסובל/ת רואה את הגורם כמאיים ומסכן בין אם מדובר בסכנה פיזית של ממש או בסכנה הקשורה לפגיעה במקום העבודה למשל. יש לציין כי לעתים יכול לחץ מבוקר וחיובי להוביל ליצירתיות ותפוקה משופרים אצל עובדים.

תסמינים נפוצים

לחץ נפשי אצל מבוגרים וילדים מתבטא במגוון תסמינים התנהגותיים, הכוללים: התלהבות ועניין פחותים בפעילויות שגרמו למבוגר או לילד הנאה, ירידה של מצב הרוח, תחושה של פחד מסכנה שלא ניתן להסביר, כעס, התנהגות תוקפנית או בכי לא אופייניים וללא סיבה הולמת, ירידה ביכולת הלימודית (אצל ילדים) או התפוקה בעבודה (מבוגרים) וחוסר רצון או הנאה מקשרים חברתיים או אירועים חברתיים.

טיפול תרופתי ללחץ נפשי

טיפול תרופתי[1] הוא דרך מהירה יחסית לטפל בלחץ נפשי מתמשך או זמני. לרוב תרופות נגד סטרס פועלות באופן מידי או בטווח של מספר שבועות ולכן מהוות דרך מהירה מטיפול פסיכולוגיים או טכניקות טיפול דומות.

ניתן להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון לטיפול בלחץ נפשי, למשל סימבלטה או ויאפקס. עם זאת התסמינים של הלחץ עלולים לחזור במהירות עם הפסקת הטיפול התרופתי. בנוסף ישנן תופעות לוואי כמו בחילה, שעלולים לגרום למטופל להפסיק לנטול את התרופה.

מהם הגורמים ללחץ נפשי?

אירוע צפוי או אקראי

האפשרות לצפות אירוע שגורם ללחץ נפשי בהחלט מקלה על היכולת להתמודד עם הסטרס שעלול להיגרם כתוצאה מהאירוע – בשל היכולת להתכונן באופן טוב יותר לקראתו. הנחה זו אוששה בניסוי שנערך במכרסמים ובו התגלה שהם מעדיפים אירוע מלחיץ שניתן לצפות על פני אירוע מלחיץ שמתרחש באופן אקראי.

עניין חשוב נוסף, הוא היכולת לשלוט באירועים מסוימים בחיינו, בין אם מדובר בשליטה ממשית או מדומה, אשר משפיעה על מידת הלחץ והיכולת להוריד לחץ.

שינויים בחיים

באופן טבעי מתרחשים בחיינו שינויים באופן תדיר, בין אם מדובר בעבודה חדשה, התחלת לימודים, קשר רומנטי וכן הלאה. עם זאת, כאשר אדם עובר שינויים רבים ומשמעותיים, תוך פרק זמן קצר הוא עלול לסבול מלחץ נפשי – גם אם מדובר בשינויים חיוביים.

מידת הלחץ

אצל כל אדם קיימת יכולת שונה להסתגל לגירויים או ללחצים. עוצמת הלחץ הנפשי היא אינדיבידואלית ומתרחשת כאשר גירוי בעוצמה חזקה למשך זמן נתון עובר את מידת הסף של אדם ספציפי – שאינו יכול להסתגל לאותו גירוי. זאת בין אם מדובר בגירוי שמקורו פסיכולוגי או פיזיולוגי.

האם ניתן לזהות אדם הסובל מלחץ נפשי?

ישנם סימנים חיצוניים להופעת לחץ אצל אדם. בין הסימנים הנפוצים ניתן למצוא הזעה, חיוורון, שפתיים מכווצות, גבות מורמות, הרחבת אישונים, רעד, דיבור מהיר או לא ברור, פה פעור וקמט או קמטים במצח.

מה מתרחש בגוף בזמן לחץ?

מערכת העצבים הסימפתטית

מערכת העצבים הסימפטית מופעלת[2] לרוב בזמן לחץ ואיום קיומי ומאפשרת לאדם או לבעל החיים לברוח או להילחם. בזמן חירום, כל מערכות הגוף משותקות לטובת המערכות והאיברים הדרושים להישרדות. ניתן למצוא דוגמא שכזו מעולם בעלי החיים, כאשר צבי בורח מפני צ'יטה, מופרשים הורמונים אלה בגוף הצבי על מנת לאפשר לו לגייס את כל כוחותיו ולהישרד מהאיום המידי הנשקף לו.

מדובר על הגברת פעילות מערכת הסימפטית על חשבון המערכת הפאראסימפטית הכוללת הגברת העברת הדם לשרירי השלד על חשבון פעילות של מערכות הפועלות בשגרה כמו מערכת החיסון, הרפיית שרירי הנשימה, העיכול, התחדשות תאים ועוד. וכמו כן הגברת קצב הלב, רמת הסוכר ולחץ הדם.

ציר ה-HPA

כאשר יש אירוע הגורם ללחץ, מופעל בגוף ציר ה-HPA[3] (ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטת יותרת הכליה).

ההיפותלמוס (במוח) שולח סיגנל לגזע המוח ובלוטת יותרת הכליה (אדרנל). ציר ה-HPA גורם לשחרור של ההורמונים קורטיזול, קורטיזון, אדרנלין ונוראדרנלין מבלוטת האדרנל לדם. שחרור מהיר של הורמונים אלו נעשה בשעת לחץ ומטרתו לאפשר לגוף להתמודדות מידית עם אירוע דחק.

הפרשת הורמונים אלו גובים מחיר בריאותי מהגוף וגורמים לשיבוש של פעילותו התקינה.

התמודדות עם לחץ נפשי

זמן ההתמודדות

מערכות הגוף מגויסות להתמודדות עם מצב לחת במטרה להכריעו. ככל שמצב הלחץ נמשך זמן רב יותר, כך נאלץ הגוף לשתק מערכות גופניות הפועלות בשגרה לטובת הזרמת משאבים שמטרתם – ההתגברות על מצב החירום. במידה ומצב הלחץ נמשך זמן רב, משאבי הגוף יגמרו לבסוף.

כאשר לגוף אין יכולת להילחם

כאשר מצב הלחץ נמשך זמן רב והמשאבים הגופניים נגמרו, יופיעו תסמינים הקשורים למערכת העצבים האוטונומית. מטרת תסמינים אלו, כגון עלייה בדופק והזעה, הם בבחינת ניסיון אחרון להתגבר על מצב הלחץ. במידה וגם זה לא עוזר, יגרם נזק ארוך טווח למערכות הגוף השונות.

בין המערכות שיפגעו ראשונות, כתוצאה מקריסה זו, נמצאות המערכת החיסונית, תפקודי הבלוטות, הפרעות הקשורות לקוגניציה (ריכוז, זיכרון) ופגיעות המוגדרות פסיכיאטריות כמו דיכאון.

דוגמא לכך היא העלייה במקרי שפעת אצל סטודנטים שנמצאים בתקופת בחינות מלחיצה.

ביבליוגרפיה