אמא נותנת לבנה שישוב ליד השולחן כדור מלטונין

מלטונין

הורמון טבעי המיוצר בגוף, הידוע בעיקר בשל תפקידו בוויסות השעון הביולוגי

מלטונין הוא הורמון טבעי המיוצר בגוף, הידוע בעיקר בשל תפקידו בוויסות השעון הביולוגי שלנו. בעשורים האחרונים, תוספי מלטונין הפכו לכלי פופולרי לטיפול בהפרעות שינה שונות, כולל ג'ט לג. במאמר זה, נסקור בהרחבה את המלטונין, תהליך ייצורו, מנגנוני הפעולה ותפקידו בגוף, ונבחן את היעילות והשימושים של תוספי מלטונין.

מהו מלטונין וכיצד הוא מיוצר בגוף?

מלטונין הוא הורמון המיוצר על ידי בלוטת האצטרובל (Pineal Gland) הממוקמת במרכז המוח. הייצור של מלטונין מושפע ישירות מחשיפה לאור: בלילה, רמות המלטונין עולות, בעוד שבמהלך היום הן יורדות[1] (Claustrat & Leston, 2015). תהליך זה נשלט על ידי השעון הביולוגי המרכזי במוח, הנקרא גרעין העל-כיאזמטי (SCN).

מנגנוני פעולה ותפקיד בגוף

1. וויסות השעון הביולוגי

מלטונין משמש כאות לגוף שזמן הלילה הגיע. הוא פועל בתיאום עם השעון הביולוגי המרכזי כדי לסנכרן תהליכים פיזיולוגיים שונים, כמו שינה, טמפרטורת גוף, ורמות הורמונים.

2. נוגד חמצון

מלטונין גם ידוע כנוגד חמצון רב עוצמה, המסייע להגן על תאי הגוף מפני נזקי חמצון הנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים[2] (Reiter et al., 2003).

3. תפקידים נוספים

מעבר לוויסות השינה, למלטונין יש תפקידים נוספים, כמו שיפור תפקוד מערכת החיסון והשפעה על תהליכים דלקתיים בגוף[3] (Hardeland et al., 2006).

4. השפעה על מערכת העיכול

מחקרים מראים כי מלטונין ממלא תפקיד חשוב במערכת העיכול. הוא מסייע בהפחתת דלקת במערכת העיכול ומעורב בתפקוד תקין של המעי[4] (Santos et al., 2011).

תוספי מלטונין לטיפול בהפרעות שינה

1. נדודי שינה (Insomnia)

נדודי שינה הם אחת ההפרעות השינה הנפוצות ביותר. מחקרים הראו כי תוספי מלטונין יכולים לשפר את איכות השינה ולהקטין את זמן ההרדמות בקרב אנשים הסובלים מנדודי שינה ראשוניים[5] (Ferracioli-Oda et al., 2013).

2. ג'ט לג

ג'ט לג מתרחש כאשר יש חוסר סנכרון בין השעון הביולוגי הפנימי לבין השעון החיצוני. נטילת מלטונין לפני השינה באזור הזמן החדש יכולה להקל על תסמיני הג'ט לג ולהאיץ את ההתאקלמות[6] (Arendt et al., 2008).

3. הפרעות שינה אצל עובדים במשמרות

עובדים במשמרות חווים לעיתים קרובות שיבוש בשעון הביולוגי. מחקרים מצביעים על כך שתוספי מלטונין יכולים לשפר את איכות השינה שלהם ולהקל על תפקודם היומי[7] (Boivin et al., 2014).

4. הפרעות שינה אצל ילדים

בקרב ילדים עם הפרעות נוירו-התפתחותיות, כמו אוטיזם, נמצא כי מלטונין יכול לשפר את משך ואיכות השינה[8] (Malow et al., 2012).

5. שימושים נוספים

מלטונין נמצא יעיל גם במצבים רפואיים נוספים, כמו הפחתת תסמינים של דיכאון עונתי (SAD) ושיפור איכות החיים בקרב חולי סרטן המקבלים טיפולי כימותרפיה [9](Seely et al., 2011).

תופעות לוואי ובטיחות

מלטונין נחשב לתוסף בטוח לשימוש לטווח קצר, עם תופעות לוואי קלות כמו כאבי ראש, עייפות בשעות היום ובחילות[10] (Wade et al., 2007). עם זאת, יש להתייעץ עם רופא במקרים של שימוש ממושך או שילוב עם תרופות אחרות.

בטיחות בילדים ובני נוער

שימוש במלטונין בקרב ילדים ובני נוער נחשב בטוח ברוב המקרים, אך יש לוודא התאמת מינון נכונה ולהתייעץ עם מומחה שינה במקרה של שימוש ממושך[11] (Maras et al., 2018).

השפעות לטווח הארוך

למרות הבטיחות לטווח קצר, מחקרים נוספים נדרשים כדי לקבוע את הבטיחות בשימוש ארוך טווח במלטונין, במיוחד במינונים גבוהים.

מחקרים עתידיים

חוקרים ממשיכים לבחון את השפעות המלטונין על בריאות האדם בתחומים כמו מניעת מחלות ניווניות, שיפור תפקוד המוח בזקנה, והפחתת דלקת כרונית. תחומים אלו עשויים לפתוח דלתות לטיפולים חדשניים המבוססים על מלטונין.

ביבליוגרפיה

  • [1] Claustrat, B., & Leston, J. (2015). Melatonin: Physiological effects in humans. Neurochirurgie, 61(2-3), 77-84.
  • [2] Reiter, R. J., et al. (2003). Melatonin as an antioxidant: Biochemical mechanisms and pathophysiological implications in humans. FASEB journal, 17(9), 1126-1144.
  • [3] Hardeland, R., et al. (2006). Melatonin and its metabolites as antioxidants: Review. Journal of Pineal Research, 41(4), 261-272.
  • [4] Santos, R. M., et al. (2011). Melatonin as a therapy for gastrointestinal diseases: A review. Journal of Pineal Research, 50(1), 1-7.
  • [5] Ferracioli-Oda, E., et al. (2013). Meta-analysis: Melatonin for the treatment of primary sleep disorders. PLoS One, 8(5), e63773.
  • [6] Arendt, J., et al. (2008). Melatonin and human biological rhythms. Cold Spring Harbor symposia on quantitative biology, 72, 311-319.
  • [7] Boivin, D. B., et al. (2014). Management of shift work disorder in North America: A review. Sleep Medicine, 15(6), 459-465.
  • [8] Malow, B. A., et al. (2012). Melatonin for sleep in children with autism: A controlled trial examining dose, tolerability, and outcomes. Journal of Autism and Developmental Disorders, 42(8), 1729-1737.
  • [9] Seely, D., et al. (2011). Melatonin in oncology: A systematic review of therapeutic effectiveness. Integrative Cancer Therapies, 10(4), 271-279.
  • [10] Wade, A. G., et al. (2007). The safety and efficacy of prolonged-release melatonin in insomnia patients aged 55 years and older. Current Medical Research and Opinion, 23(4), 765-771.
  • [11] Maras, A., et al. (2018). Long-term use of melatonin in children: Safety, efficacy, and pharmacokinetic data. European Journal of Pediatrics, 177(2), 241-249.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *