פוביה

פוביה היא תגובת פחד חסרת פרופורציות ואי רציונאלית מפני מקום, אובייקט או מצב מסוים.

אדם הסובל מפוביה, לרוב יחוש חרדה עמוקה או פאניקה כאשר יתקל במקור הפחד. מהו מקור הפחד? הפחד יכול להיות מקום (למשל קניון הומה אנשים), מצב מסוים (למשל תור לרופא שיניים) או אובייקט (למשל עכביש או תיקן). להבדיל מהפרעות חרדה כלליות, פוביה נוטה להיות קשורה לרוב למשהו ספציפי ומוגדר.

ההשפעה יכולה לנוע בין גורם שגורם לרוגז ועד לניתוק מוחלט מהמציאות. הסובלים מפוביות מודעים לרוב שהפחד שלהם איננו רציונאלי, אולם אין הם יכולים או מסוגלים למנוע את התגובה. פחדים מסוג פוביה עלולים לפגום ביכולת לעבוד, בלימודים וכן להזיק למערכות יחסים אישיות.

סטטיסטיקה

בהתבסס על נתונים[1] שהתקבלו מראיונות אבחנתיים (סקר) עולה ש- 9.1% מהמבוגרים בארה"ב סבלו מפוביה ספציפית בשנה האחרונה. יש הבדלים בשכיחות בין נשים וגברים, כאשר הייתה גבוהה יותר אצל נשים (12.2%) מאשר אצל גברים (5.8%).

לפי הערכות, 12.5% ​​מהמבוגרים בארה"ב יחוו פוביה ספציפית בשלב מסוים בחייהם.

גורמים

פוביה עלולה להיגרם בשל נטייה תורשתית[2] ו/או אירועים סביבתיים. ילדים עם קרוב משפחה הסובל מהפרעת חרדה כלשהי נמצאים בסיכון לפתח פוביה. כמו כן, אירועים טראומתיים, כמו למשל תאונת דרכים או תקיפה, עלולים לגרום פוביה. גם חשיפה למרחבים סגורים, גובה רב ובעלי חיים עלולים להוות מקור להתפתחות לפוביות.

ניתן למצוא פוביות בשכיחות גבוהה בקרב אנשים עם מצבים רפואיים כרוניים או קשיים בריאותיות אחרים. אצל אנשים שעברו פגיעת מוח טראומטית[3], ישנה שכיחות גבוהה של התפתחות פוביה. כמו כן אצל הסובלים מהתמכרות לסמים ולאלכוהול נמצא קשר לפוביות.

תסמיני פוביות שונים ממחלות נפשיות קשות, כמו סכיזופרניה. אצל אנשים עם סכיזופרניה ישנן הזיות ויזואליות ושמיעתיות, פרנויה, דילוזיות, וכן סימפטומים שליליים כמו תסמינים שליליים כגון אנהדוניה (חוסר יכולת לחוות הנאה מסיטואציות מהנות) וכן חשיבה ודיבור לא מאורגנים.

פוביות נוטות להיות אי רציונליות, אולם לאנשים הסובלים מהן יש בוחן מציאות תקין לחלוטין.

סוגי פוביות – רשימת פוביות

פוביה חברתית

פוביה חברתית, המוכרת גם כהפרעת חרדה חברתית, מתאפיינת בדאגה מופרזת במצבים חברתיים. פוביה חברתית עלולה להוביל את הסובל/ת לבידוד חברתי ופגיעה ביכולת לתפקד בעבודה.

מידת החומרה משתנה בין אנשים שונים עם הפרעה חברתית ויכולה להגיע למצבים קיצוניים בהם האדם אינו מסוגל לנהל אינטראקציה פשוטה עם אחרים כגון: מענה לשיחת טלפון, הזמנה במסעדה או שיחה עם פקיד הבנק.

אנשים הסובלים מפוביה חברתית עשויים לעשות מאמצים ניכרים כדי להימנע ממצבים חברתיים.

פחד קהל (גלוסופוביה)

גלוסופוביה, ידוע גם בשם חרדת ביצוע או פחד קהל. אנשים עם פוביה זו סובלים מתסמינים פיזיולוגיים קשים גם כאשר הם אפילו חושבים על דיבור מול קהל. הטיפול לפחד קהל הינו פסיכולוגי ו/או תרופתי.

פחד גבהים (אקרופוביה)

אקרופוביה, הידוע בשם פחד גבהים. אנשים הסובלים מפחד גבהים נמנעים מלהימצא באזור הררי, גשרים וקומות הגבוהות יותר של מבנים. הסימפטומים של פחד גבהים כוללים סחרחורת, הזעה ותחושה של הסובל שהוא עומד לאבד הכרה או למות.

אגורפוביה

אגורפוביה, המכונה גם בעת חוצות, היא פחד ממצבים או מקומות מהם לא ניתן לברוח. הביטוי אגורפוביה מתייחס לפחד ממקומות פתוחים. אנשים הסובלים מאגורפוביה חוששים מלהימצא בקרבת אנשים רבים או להיות לכודים מחוץ לבית. לרוב נוטים להימנע ממצבים חברתיים ולהישאר בביתם.

רבים מבין הסובלים מאגורפוביה מפחדים שהם עלולים לחוות התקף פאניקה במקום שבו או ממנו הם לא יוכלו להימלט. סובלים שיש להם בנוסף מחלות כרוניות, עלולים לחשוש שהם יהיו במצב חירום רפואי בשטח ציבורי או במקום שבו לא תהיה עזרה זמינה.

פחד ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה)

קלאוסטרופוביה היא פחד קשה מהימצאות בחללים סגורים או קטנים. קלאוסטרופוביה חמורה עלולה לגרום למוגבלות קשה בייחוד אם היא מונעת מהסובל/ת נסיעה ברכב (פרטי, רכבת או מטוס) ושימוש במעליות.

פחד טיסה

פחד טיסה או חרדת טיסה פחד מופיע אצל הסובל/ת כאשר הוא נמצא במטוס, מסוק או כל כלי תעופה אחר במן השהייה באוויר. פחד טיסה יכול להופיע כפוביה בפני עצמה או להיגרם מפוביות קרובות – למשל קלאוסטרופוביה או אקרופוביה. מאחורי פחד טיסה מופיעה המחשבה של הסובל/ת שמא תתרחש תאונה אווירית, שיאבד שליטה תוך כדי הטיסה או ילקה בהתקף פאניקה.

פחד מרופא שיניים (דנטופוביה)

דנטופוביה הוא פחד קיצוני מרופא השיניים או מקבלת טיפולי שיניים. פוביה זו מתפתחת לרוב בעקבות לאחר חוויה טראומטית במרפאת שיניים. במידה ולאדם הסובל דרוש טיפול שיניים אין מנוס מקבלת טיפול.

פוביה ממחטים

פוביה ממחטים, הידועה גם כאיכמופוביה, הינה פוביה שאינה רציונאלית מקבלת זריקה. אצל אנשים רבים קיימת תחושת פחד לפני לקיחת דם או קבלת חיסון אולם התגובה בקרב הסובלים מפוביה ממחטים היא קיצונית. אחוז הסובלים מפוביה ממחטים או זריקות הינו כ-10% מכלל האוכלוסיה.

בין התסמינים הנפוצים ישנו רפלקס התעלפות כתוצאה מנפילה חדה בלחץ הדם, דופק מהיר, סחרחורת, קוצר נשימה, כאבים בחזה, כאבים בבטן ורעד.

המופוביה

המופוביה היא פחד למראה של דם או פצע. אדם הסובל מפוביה זו עלול להתעלף במידה ויראה או יבוא במגע עם הדם שלו או של אדם אחר.

פוביה מעכבישים (ארכנופוביה)

ארכנופוביה היא פוביה ספציפית מעכבישים. פוביה מעכבישים הינה פחד מוגזם שגורם לחרדה או פאניקה למראה או למגע של עכביש, לעיתים גם כאשר מדובר בעכביש שנראה על מסך הטלוויזיה או המחשב. הסובלים מארכנופוביה לרוב ירגישו אי נוחות וחרדה במקומות שבהם להנחתם יכולים להימצא עכבישים, או להימנע מלהגיע למקומות אלו.

פוביה מכפתורים

פוביה מכפתורים נחשבת לנדירה יחסית. זה, מדובר בפחד אי רציונלי ומתמשך מכפתורים כבודדים או כפתורים המחוברים לבגד. הסובלים מפוביה מכפתורים מתאמצים להימנע מללבוש בגדים עם כפתורים. במקרים החריפים יותר עצם המחשבה, שיחה או מראה של כפתורים עלול לגרום להתקף חרדה. פוביה זו קשורה לפחד מחפצים עגולים או פוביה מחורים (טריפופוביה).

טיפול בפוביות

הטיפול בפוביות יכול לכלול טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי לסוגיו או שילוב של השניים.

טיפול תרופתי

תרופות נגד חרדה ודיכאון יכולות להועיל ולשכך תגובות רגשיות ופיזיולוגיות הקשורות לפוביה. במקרים רבים, משולב הטיפול התרופתי בטיפול שיחתי. מדובר לרוב בשילוב אפקטיבי.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) נחשב כיום לטיפול הפסיכולוגי או השיחתי הפופולארי ביותר לפוביות. בטיפול זה נחשף האדם הסובל למקור הפחד בסביבה מבוקרת ובהדרגה. טיפול זה יכול לסייע לסובל לצמצם את המרכיב החרדתי.

טיפול ה-CBT סובב בזיהוי ושינוי מחשבות שליליות, תפיסות שגורמות לחוסרת פקודי ותגובות שליליות ביחס לפחד. נעשו בשנים האחרונות פיתוחים טכנולוגים המאפשרים למטפלים בטכניקה זו להשתמש בתוכנות מציאות וירטואלית המאפשרות שליטה מלאה, התאמה אישית וחשיפה מבוקרת ובטוחה.

תסמינים

התסמין השכיח ביותר המופיע בפוביה, אצל גברים ונשים, הוא התקף פאניקה – שמאפייניו העיקריים: קוצר נשימה, שטף דיבור או אלם, פעימות לב מהירות, כאבים בחזה, יובש בפה, כאבי בטן, הרגשת בחילה, לחץ דם גבוה, סחרחרות, רעד, הרגשת חנק והזעה.

אדם הסובל מפוביה לא חייב לחוות התקפי פאניקה כדי להיות מאובחן ככזה.

גורמי סיכון

אנשים עם נטייה תורשתית להפרעת חרדה, נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה לפתח פוביה. גיל, מגדר, מצב סוציו-אקונומי נמצאו כגורמי סיכון רק לחלק מהפוביות. למשל, ילדים או אנשים במצב סוציו-אקונומי נמוך הנוטים יותר לפתח פוביות חברתיות לעומת נשים שנוטות יותר לסבול מפוביות הקשורות לבעלי חיים. פחד מרופא שיניים ורופאים בכלל נמצא בשיעור גבוה יותר אצל גברים.

ביבליוגרפיה