התקף פאניקה או חרדה?
תחושות הפחד והחרדה עלולות להיות משתקות. זיהוי התסמינים, והידיעה שיש טיפול יעיל – הם המפתח להחלמה.
כאשר את/ה מרגיש/ה התפרצות פתאומית של רגשות חזקים, בין אם זה חרדה או כעס, גם הגוף שלך מגיב. ייתכן שתחוש/י בחילה, תרגיש/י רעד או תזיע/י. תחושות לא נעימות אלו, במיוחד אם הן חדשות לך, יגרמו לך לשאול את עצמך: האם יש לי התקף פאניקה? האם זה התקף חרדה?
ממה אני סובל/ת?
חשוב לדעת ש התקף חרדה והתקף פאניקה הם שני מצבים רגשיים שונים.
חרדה היא מצב שניתן להגדירו כמופרז. למה הכוונה? דאגה ממושכת בשל אירוע קרוב, למשל מחלה, מוות או אפילו אירועים שאינם חמורים כמו איחור לעבודה או אירועים אחרים שטומנים בחובם תוצאות לא ברורות. התסמינים כוללים עייפות, עוררות יתר, חוסר שקט ועצבנות/כעס. תסמינים אלו הם כרוניים לעיתים שכיחות.
התקפי פאניקה מתאפיינים בהתפרצויות פחד קצרות ואינטנסיביות המלוות, במקרים רבים, בדפיקות לב מהירות, כאבים בחזה ו/או קוצר נשימה. התקפי פאניקה יימשכו לרוב פחות מחצי שעה, ויכולים להופיע פעם אחת ויחידה או לפרקים ללא גורם ברור. אפיזודות אלו גורמות לחולים לחוש לחדר המיון, בחשבם בטעות כי מדובר בסימנים המעידים על התקף לב.
איך מבדילים בין התקף פאניקה וחרדה?
התקף פאניקה
התקף פאניקה, לעומת זאת, מתאפיין בהתפרצות פתאומית של פחד גדול בגלל הרגשת איום מידי, אצל הסובל/ת מהתקף פאניקה תופיע תגובת "הלחם או ברח" שנועדה להתמודד עם הסכנה המידית.
חרדה
חרדה ביסודה היא החוויות הרגשיות ותחושת הדאגה שאנו חווים כלפי אירוע עתידי , תוך ציפייה לכך שתתרחש תוצאה שלילית. לרוב יופיעו תסמינים כמו שרירים מתוחים ותחושת אי נוחות כללית. תחושות אלה מופיעות בדרך כלל בהדרגה.
מתי מתרחש התקף חרדה? מתי מופיע התקף פאניקה?
ניקח למשל מצב שבו את/ה הולך/כת ברחוב חשוך, את/ה סבור/ה שעלולה להופיע סכנה. מופיעה חרדת ציפייה – הרגשת אי נוחות בבטן, רוק שעולה במעלה הגרון, קצב הלב מואץ. לעומת זאת, אם את/ה הולך/כת ברחוב ושודד מופיע לפני בפתאומיות אוחז בסכין, את/ה עלול/ה לחוות התקף פאניקה – דחף לברוח ממצב מסוכן.
התקפי פאניקה גם עלולים להופיע כתגובה לתסמינים גופניים. למשל, אדם מרגיש סחרחורת או תחושה שהוא עומד לאבד כרה וחושב שיש לו שבץ או אישה מרגישה כאב בחזה ומאמינה שהיא עוברת התקף לב.
איך מחליט המוח איזו תגובה מתאימה?
מבחינה ביולוגית, חרדה קשורה לקליפה הפרה-פרונטאלית (קליפת המוח הקדם-מצחית), הקשורה ליכולת התכנון והציפייה. התקפי פאניקה, לעומת זאת, קשורים למערכת העצבים האוטונומית ולאמיגדלה (נמצאת בעומק האונה הרקתית התיכונה) – שני מקומות אלו נועדו לאתר איומים וסכנות.
האם ייתכן ש-2 שני המצבים יתרחשו בו זמנית?
בהחלט. גבר או אישה יכולים להרגיש דאגה אמיתית בשל הליכה לאירוע חברתי כלשהו. לעיתים, כשהם נכנסים למצבים האלה, יופיע אצלם התקף פאניקה בנוסף על החרדה שכבר קיימת, בשל התפיסה של הסיטואציה כמסוכנת מההיבט הפסיכולוגי.
שאלות אופייניות שיכולה לעלות אצל הסובל/ת "איך יסתכלו עליי? האם יצחקו על הלבוש/מראה שלי?".
האם יש אנשים עם רגישות גבוהה יותר?
בהחלט ניתן לומר שהתקפי חרדה והתקפי פאניקה הם מצבים מובנים מראש אצל אנשים מסוימים. חלקם נוטים לפתח דאגה וחרדה כיוון שיש להם מערכת עצבים רגישה ביותר. במידה וילד גדל בקרבת אחרים הסובלים מדאגות, הם עלולים ללמוד לדאוג.
איזה מצב שכיח יותר?
מבחינה קלינית, סביר שישנם חולים רבים יותר הסובלים מחרדה מאשר מהתקפי פאניקה. הסיבה לכך היא שחרדה היא חלק מחייהם של אנשים רבים המנהלים חיים נורמטיביים אשר עלולים להרגיש חרדה כתגובה למצבים מגוונים.
אפשרויות הטיפול
מלבד טיפול תרופתי, ניתן להפחית תסמינים באמצעות טיפול התנהגותי המיועד לכל אחד מהמצבים.
חרדה כללית
לגביי חרדה עד לנקודה שבה מדובר בחלק מהפרעה, למשל הפרעת חרדה כללית. שמאפייניה כוללים חרדה ודאגה בשל מצבים שונים ומגוונים – ניתן לטפל באמצעות לימוד של המטופל/ת על החלק של הדאגה ביצירת התסמינים מהם הוא או היא סובלים וכיצד הוא/היא יכול/ה לנהל את הדאגה.
לפעמים הטיפול כולל התמודדות עם מחשבות לא אמתיות או עבודה על היכולת של החולה להכיל מצבים הכרוכים בחוסר וודאות שהינם חלק ניכר מהחרדה.
חרדה חברתית
לצורך טיפול בהפרעת חרדה חברתית, ניתן להתמודד באמצעות היררכיה של מצבים שונים, כלומר מהמצב שיוצר פחד מינימלי ועד לסיטואציה שגורמת לפחד מקסימאלי. וכך באופן שיטתי לאפשר לסובל/ת להתמודד ולבדוק את יכולתם להתמודד עם הפחד באופן שיטתי ומבוקר.
התקפי פאניקה
לסובלים מהתקפי פאניקה, אפשר להראות דיאגרמה תוך הסבר אודות תגובת "הילחם או ברח"; הגוף או ליתר דיוק המוח, מנסה לסייע להם. אם היה לך התקף פאניקה ללא סימנים מוקדמים, את/ה עלול/ה לפחד מסחרחורת ולהימנע מכל פעילות שיגרמו לרמת האדרנלין לעלות.
לכן ניתן לנשום נשימות עמוקות לדקה באופן מבוקר עד לשלב שבו הפחד מפני התגובה הגופנית חולף. העבודה היא בעצם על היכולת להימנע מסימנים שגורמים לחולה פחד והיכולת לנטרל את השפעתם.
מובן שזה לא אומר שהחולה אמור להיות חף מדאגות. אולם יש עדויות לכך שניתן להתגבר על מצבים אלה באמצעות התמדה ואימון. כמובן, שהדבר תלוי גם בחומרת ההפרעה.