נערה כבת 17 שוכבת ערה במיטה ומביטה לכיוון התקרה.לידה יש מנורת לילה דולקת על שידה.

בריאות הנפש בקרב מתבגרים

העלייה בהפרעות הנפשיות בקרב מתבגרים: גורמי סיכון, השפעות ארוכות טווח, והצורך בהתערבות מניעתית מותאמת אישית

בריאות הנפש בקרב מתבגרים נמצאת בעשורים האחרונים במוקד תשומת הלב המחקרית, בשל העלייה המדאיגה בשכיחות הפרעות כמו דיכאון וחרדה.

דיכאון מוגדר כמצב מתמשך של עצבות עמוקה, חוסר עניין בפעילויות יומיומיות ותחושות של חוסר ערך, בעוד חרדה מתבטאת בתחושת דאגה מוגברת ובלתי פרופורציונלית למצב הנתון, לעיתים מלווה בתסמינים פיזיולוגיים כמו דופק מואץ והזעה (American Psychiatric Association, 2013).

מגמות עולמיות ושכיחות הדיכאון והחרדה בקרב מתבגרים

מחקרים עולמיים מצביעים על עלייה מתמדת בשיעורי דיכאון וחרדה בקרב מתבגרים. מחקר[1] שנערך באוסטרליה מצא שכמעט שלושה רבעים מהמתבגרים חוו תסמינים קליניים של דיכאון או חרדה לפחות פעם אחת במהלך גיל ההתבגרות, כאשר אצל 64% מהם התסמינים חזרו שלוש פעמים או יותר (Robson et al., 2024).

באנגליה נמצא[2] שב-20 השנים האחרונות שיעורי החרדה והדיכאון בקרב מתבגרים הוכפלו, במיוחד בקרב בנות (Collishaw et al., 2010). מגמה דומה נצפתה[3] בארה"ב, שם השכיחות של אפיזודות דיכאון גדולות עלתה מ-8.7% בשנת 2005 ל-13.2% בשנת 2017 (Mojtabai et al., 2016).

גורמי סיכון והתפתחות ההפרעות

בקרב מתבגרים, ההפרעות מתפתחות[4] לעיתים קרובות בתגובה ללחצים פסיכו-חברתיים כגון מעבר בין בתי ספר, בחינות, וציפיות חברתיות (Sigfusdottir et al., 2008). הגורמים המרכזיים המעלים את הסיכון כוללים:

  • שימוש במדיה חברתית – מדיה חברתית נקשרה[5] לעלייה בהפרעות נפשיות עקב השוואה חברתית ודימוי גוף שלילי (Twenge et al., 2019).
  • לחץ אקדמי – מערכות חינוך תחרותיות יוצרות לחץ עצום שעלול[6] להוביל לתסמיני חרדה ודיכאון, במיוחד בתקופות מבחנים (Rasing et al., 2017).
  • שינויים חברתיים – תהליכי גלובליזציה והשתנות מבנה המשפחה תורמים לבדידות והעדר[7] תמיכה רגשית זמינה (Thorisdottir et al., 2017).

ההשפעות ארוכות הטווח של דיכאון וחרדה

מחקרים[8] מראים כי דיכאון וחרדה בגיל ההתבגרות מעלים את הסיכון להפרעות נפשיות חמורות בבגרות, כמו הפרעות חרדה כרוניות, דיכאון קליני, ואף נטיות אובדניות (Johnson et al., 2018). תסמינים אלו גם פוגעים בתפקוד החברתי והלימודי, ומובילים לירידה בביטחון העצמי ולתחושת חוסר מימוש עצמי.

חשיבות ההתערבות המוקדמת

התערבות מוקדמת יכולה למנוע את החרפת התסמינים ולשפר את איכות חייהם של מתבגרים. לדוגמה, תוכניות מניעה מבוססות CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) הראו תוצאות חיוביות, בעיקר כאשר הופעלו בבתי ספר (Rasing et al., 2017).

סיכום ומסקנות

העלייה בשכיחות דיכאון וחרדה בקרב מתבגרים מחייבת פעולה מיידית. יש להשקיע בפיתוח תוכניות מניעה וחינוך רגשי בבתי הספר, לצד מתן תמיכה פסיכולוגית זמינה. אסטרטגיות אלו יסייעו להקל על העומס במערכות הבריאות ולשפר את מצבם של מיליוני מתבגרים ברחבי העולם.

ביבליוגרפיה

  • [1] 1. Robson, E., & Sawyer, S. (2024). Almost three quarters of adolescents experience depression or anxiety. The Lancet Psychiatry.
  • [2] 3. Collishaw, S., Maughan, B., Natarajan, L., & Pickles, A. (2010). Trends in adolescent emotional problems in England. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 51(8), 885-894.
  • [3] 4. Mojtabai, R., Olfson, M., & Han, B. (2016). National trends in the prevalence and treatment of depression in adolescents and young adults. Pediatrics, 138.
  • [4] 2. Sigfusdottir, I., Asgeirsdottir, B. B., Sigurdsson, J. F., & Gudjonsson, G. (2008). Trends in depressive symptoms, anxiety symptoms and visits to healthcare specialists. Scandinavian Journal of Public Health, 36, 361-368.
  • [5] 8. Twenge, J. M., & Joiner, T. E. (2019). Recent increases in depressive symptoms among US adolescents. Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology.
  • [6] 5. Rasing, S., Creemers, D., Janssens, J., & Scholte, R. (2017). Depression and anxiety prevention based on cognitive behavioral therapy for at-risk adolescents: A meta-analytic review. Frontiers in Psychology, 8.
  • [7] 7. Thorisdottir, I., Asgeirsdottir, B. B., Sigurvinsdottir, R., Allegrante, J., & Sigfusdottir, I. (2017). The increase in symptoms of anxiety and depressed mood among Icelandic adolescents: Time trend between 2006 and 2016. The European Journal of Public Health, 27, 856–861.
  • [8] 6. Johnson, D., Dupuis, G., Piché, J., Clayborne, Z. M., & Colman, I. (2018). Adult mental health outcomes of adolescent depression: A systematic review. Depression and Anxiety, 35, 700-716.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *