התמוטטות עצבים

התמוטטות עצבים

התמוטטות עצבים או קריסה נפשית הוא מונח לא רפואי המשמש לתיאור מצוקה או קריסה נפשית הפוגעת בתפקוד היום יומי והיכולת להתמודד עם מסלול החיים התקין.

מצב זה יכול להימשך לפרק זמן קצר, בן מספר ימים, ובמצבים קשים לפרק זמן ארוך של מספר חודשים ואף שנים. המונח התמוטטות עצבים מתייחס למצבים פסיכיאטרים שונים הכוללים חרדה, פאניקה, לחץ נפשי, דיכאון ומחלות שלא אובחנו.

תסמינים נפוצים

אדם הסובל מהתמוטטות עצבים, יחווה תסמינים[1] פסיכולוגיים פיזיולוגיים והתנהגותיים. התסמינים עשויים להיות שונים בין אנשים שונים. כמו כן הגורם או הגורמים להתמוטטות עצבים קשור/ים לתסמינים מהם יסבול ובהם:

  • נדודי שינה (אינסומניה).
  • · הזיות (הלוצינציות).
  • · שינויי מצב רוח קיצוניים והתפרצויות כעס או בכי ללא כל סיבה אובייקטיבית ורציונלית.
  • · תסמינים דיכאוניים – למשל מחשבות אובדניות, פסימיות וראייה קודרת של המציאות.
  • · פרנויה – למשל הרגשה שעוקבים אחריך, צופים בך או שזרים משוחחים עליך מאחורי גבך.
  • · פלאשבקים – של אירוע או אירועים טראומתיים מהעבר (עשוי לרמז על הפרעת דחק פוסט טראומטית שלא אובחנה).
  • · לחץ וחרדה – כולל שרירים מתוחים, כאבים בבטן, הזעה בכפות הידיים, לחץ דם גבוה, סחרחורת (ורטיגו או דיזינס), טיניטוס (צפצופים באוזניים) ורעידות.
  • · התקפי פניקה – כוללים קושי לנשום, אימה/בעתה, כאבים בחזה, דופק מהיר, הרגשה של על סף עילפון וחיוורון.

גברים ונשים הסובלים מהתמוטטות עצבים נוטים להתבודד ולהתרחק מהמעטפת החברתית שסביבם (בני משפחה, חברים ומכרים). תסמינים נוספים כוללים: שינה לא טובה, הפרעת אכילה, היעדרות ממושכת ממקום העבודה ואי שמירה על היגיינה אישית ובסביבה הקרובה.

גורמי סיכון

התמוטטות עצבים עלולה להיגרם כאשר מופעל על אדם לחץ נפשי קיצוני שהוא אינו יכול לשאת. הלחץ יכול להיגרם כתוצאה מהשפעות סביבתיות ומשפחתיות כגון: אירוע טראומתי (תאונת דרכים, מוות, גירושין), עומס רב וממושך או מתח בעבודה, שינה לא מספקת, מחלה או פציעה של האדם או בן משפחה קרוב שמקשה לנהל את החיים כתקנם, היסטוריה אישית או משפחתית של הפרעות חרדה ודיכאון וקשיים כלכליים.

אפשרויות טיפול

ניתן לטפל [2]במחזור ההתנהגותי או הפסיכולוגי הקשור להתמוטטות עצבים על ידי תרפיה באמצעות שיחה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), תרופות מרשם (נוגדי חרדה ודיכאון), תרופות נגד דיכאון וחרדה ללא מרשם / טבעיות וטיפולים אלטרנטיביים (יוגה, מדיטציה, מסג' ואקופונקטורה).

במידה ואת/ה מרגיש/ה על סף התמוטטות או קריסה נפשית, ייתכן ו-3 הטכניקות הבאות יוכלו לעזור לך להפחית את התסמינים:

  • ספירה לאחור מעשר, תוך כדי נשימות עמוקות, בזמן שאתם מרגישים לחץ או חרדה.
  • הורדת משקאות המכילים קפאין ואלכוהול.
  • שמירה על דפוסי שינה נכונים וקבועים – הפחתת רמת הפעילות הגופנית בסמך לשינה, שינה בחדר שקט וחשוך, הליכה למיטה ויקיצה בזמנים קבועים.

פנייה לייעוץ רפואי

רבים מרגישים, בשלב כלשהו בחיים, כי אינם מסוגלים להתמודד עם הלחצים הכרוכים בחיי היום יום המודרניים. במידה ואת/ה מתקשה בביצוע המשימות היומיות שלך כגון עבודה, לימודים, זוגיות וכן הלאה את/ה ככל הנראה מתמודד/ת באופן לא בריא עם לחץ. להתמוטטות עצבים ישנו קשר ברור לתחום בריאות הנפש ולכן חשוב שתאתר/י תסמינים המעידים על לחץ שאינך יכול/ה להתמודד עמו ועלול להוביל להתמוטטות עצבים – ולקבל ייעוץ רפואי.

לאחר בדיקה ולקיחת היסטוריה רפואית, הרופא יכול להגיש לך סיוע בטיפול בתסמינים הפיזיולוגים וכן להפנות אותך לאיש מקצוע ספציפי בתחום זה – פסיכיאטר ו/או פסיכולוג. לאנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש יש את הכלים לטפל בסימפטומים הנפשיים וההתנהגותיים של מצב זה.

לעיתים קרובות האדם הסובל ממצב של התמוטטות עצבים או טרום התמוטטות אינו מודע למצבו או חסר אונים, ולכן הפנייה למומחה מגיעה מצד אנשים שקרובים לאותו אדם – ומבינים שיש צורך בעזרה מקצועית דחופה.

עזרה עצמית

ביצוע שינויים בסגנון חייך יכולים לעזור לך למנוע התמוטטות עצבים ולהפחית את חומרת ותדירות הסימפטומים.
להלן 6 טיפים פשוטים ויעילים שיכולים לעזור לך:

  1. בצע/י פעילות גופנית סדירה בין 3-4 פעמים בשבוע. אין צורך במכון כושר או מאמן אישי, ניתן ללכת על הליכון או לבצע הליכה מתונה של כעשרים-שלושים דקות בפארק הקרוב או אפילו ברחוב.
  2. מפגשים עם פסיכולוג במטרה לעזור לך להתמודד עם הלחץ בחייך באופן טוב יותר.
  3. הקפדה על הימנעות מסמים, וממשקאות המכילים קפאין או אלכוהול.
  4. דפוסי שינה – הקפד/י על שעות שינה קבועות במשך לפחות 6-7 שעות בלילה.
  5. השתמש בטכניקות הרפיה, נשימה ודמיון מודרך כחלק משגרת יומך.
  6. שנה את דפוסי ההתנהלות היומיומית שלך – קח/י הפסקות קטנות, ארגן/י את סביבתך הקרובה ופעילותך באופן יעיל יותר, והקפד/י על רשימת מטלות יומיות.

ביבליוגרפיה

  • [1] Salmán E, Carrasco JL, Liebowitz M, Díaz Marsá M, Prieto R, Jusino C, Cárdenas D, Klein D. Los "ataques de nervios": un estudio de caracterización diagnóstica ["Nervous breakdown": a diagnostic characterization study]. Actas Luso Esp Neurol Psiquiatr Cienc Afines. 1997 Sep-Oct;25(5):285-9. Spanish. PMID: 9547211.
  • [2] Prousky, Jonathan. (2014). The Manifestations and Triggers of Mental Breakdown, and its Effective Treatment by Increasing Stress Resilience with Psychosocial Strategies, Therapeutic Lifestyle Changes, and Orthomolecular Interventions. Journal of Orthomolecular Medicine. 28. 111-130.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות