פחד או פוביה?

מהו פחד?

פחד הוא תחושת או הרגשת סכנה של אורגניזם בשל איום במצבים מסוימים. הפחד גורם לשינויים בפונקציות מטאבוליות ואורגניות המובילות בסיכומו של דבר לשינוי בהתנהגות האורגניזם שחש פחד – למשל, קפיאה במקום, נסיגה או בריחה מאירועים הנתפסים על ידו כטראומתיים.

פחד בקרב בני האדם עלול להופיע כתגובה לגירוי ספציפי עכשווי או בשל ציפייה לאיום עתידי שנתפס כמסכן את גופו או חייו של האדם. תגובת הפחד נגרמת מתחושת הסכנה ומובילה לבריחה או עימות עם הגורם שמהווה איום – ידוע גם תגובת "הילחם או ברח", אשר במקרים קיצוניים של פחד עלולה להוביל לשיתוק או קיפאון של האדם.

בבעלי חיים ובבני אדם, תהלך הוויסות של פחד נעשה בתהליך של הבנה ולמידה. לאור זאת, תגובת הפחד לאיומים שונים נתפסת כראויה ורציונאלית או לחילופין אינה ראויה ואי רציונאלית. פחד שאינו רציונאלי מכונה פוביה.

אנשי מקצוע גורסים כי קיימת קבוצה קטנה של רגשות מולדים והפחד נמנה עמהם. קבוצה היפותטית זו כוללת רגשות כגון חרדה, כעס, אימה, פחד, תגובה חריפה ללחץ, פניקה, שמחה ועצב. לפחד לדבריהם יש קשר לחרדה אמוציונאלית, המתרחשת בשל איומים שנתפסים כבלתי נמנעים או בלתי נשלטים. תגובה של פחד משרתת את יכולת ההישרדות בכך שהיא גורמת או מעוררת תגובות התנהגותיות מתאימות.

סוגי פחדים

נהוג להתייחס לפחד כאל תגובה מידית-רציונאלית לאיום ממשי ואובייקטיבי, למשל פחד בעת חציית גשר רעוע, ולהבדיל בינו לבין חרדה או פוביה ששונה מהפחד בכך שהיא כללית ואינה מתייחסת לסכנה ספציפית ומידית, למשל פחד טיסה.

סוגי פחדים כרוניים (פוביות) בחלקם אינם קשורים למציאות האובייקטיבית, עלולים לשבש את מהלך חייו של הסובל/ת ולהפריע לתפקודו השוטף. לדוגמא איש עסקים החושש מטיסה או שחקן שמפתח פחד קהל. סוגי הפחדים גדול ומגוון וכולל: פחד גבהים, פחד במה, פחד ממקומות סגורים, פחד מעכבישים, פחד מאנשים, פחד ממקומות פתוחים, פחד ממים, פחד נטישה, פחד להשתגע, פחד ממוות ועוד.

נתייחס ונרחיב כאן על סוגי הפחדים הנפוצים ביותר:

פחד קהל

פחד קהל או גלוסופוביה היא חרדה מדיבור בפניי קהל. אל חלק מהסובלים מדובר בפוביה ספציפית ואצל אחרים מדובר בחלק מתוך הפרעה חברתית נרחבת יותר או הפרעת חרדה חברתית.

אדם הסובל מפחד קהל עלול לקפוא או להיאלם בפני קהל, בכל גודל שהוא, אפילו בפני אנשים ספורים. קולו ייחלש, גופו יתחיל לרעוד, פניו יאדימו והוא ירגיש יובש בפיו. הוא יסבול מהזעה וליבו יפעם במהירות. במידה והנך סובל/ת מפחד קהל, יש להניח שהתסמינים אצלך כה חמורים שהנך נבוך וחושש מכל אפשרות שתוביל אותך לדיבור בפני קהל.

למי זה קורה?

פחד קהל עלול להופיע אצל ילדים ומבוגרים. למשל, כאשר ילד בכיתה חושש שהמורה יפנה אליו או יבקש ממנו לגשת ללוח, במקום העבודה כאשר אדם, אפילו מנהל, מתבקש להכין מצגת לאחראי או לשוחח על נושא מסוים בישיבת צוות. זה יכול לקרות לאדם שמחפש אחר עבודה ונמצא בראיון, במהלך מסיבה כאשר קיימת אפשרות לפגוש מישהו/י חדש/ה אבל הסובל/ת נמנע מכך בשל פרפרים בבטן וידיים מזיעות.

עצם המחשבה על דיבור בציבור גורמת לאדם הסובל לקפוא במקומו בפחד והתוצאה היא החמצה של הזדמנויות רבות להתקדמות בקריירה, בחברה ובפאן האישי.

תסמינים של פחד קהל

הסיטואציה החברתית גורמת אצל הסובל/ת להפרשת יתר של אדרנלין, המייצר מגוון תסמינים (סימפטומים) רחב שנועד לשפר את תגובת "הילחם או ברח". התסמינים יכולים לכלול רגישות יתר לקולות, קצב לב ולחץ דם מוגברים, אישונים מורחבים, הזעה מוגברת וצריכת חמצן רב (נשימה מהירה), התקשות של שרירי הצוואר ו/או הגב העליון ויובש בפה. רעד בלתי נשלט גם הוא מתרחש לעתים קרובות לפני הגירוי מעורר הפוביה. לפעמים ניתן להקל על התסמינים או להקל עליהם באמצעות מתן תרופות – למשל חוסמי בטא.

התסמינים המילוליים של תגובת "הילחם או ברח" כוללים קול מתוח או רוטט, הפסקות במהלך הדיבור (הנוטות להרגיע את הדובר החרד). אחת מהצורות של פחד קהל היא חרדת דיבור דיספונקציונאלית, שבה עוצמת תגובת "הילחם או ברח" למעשה מונעת מהסובל/ת לתפקד באופן יעיל.

התוצאה של תסמינים אלו יכולה להוביל במקרים רבים להימנעות מכל אירוע שעלול למקד את תשומת לב הנוכחים לעבר האדם הסובל, חרדה קשה לפני דיבור בציבור או אפילו בשל המחשבה שעלול להיות צורך בכך, מצוקה גופנית ובהלה ניכרת כמו הזעה בחילה ורעד בנסיבות המחייבות או עלולות לחייב דיבור בפני קהל.

פחד גבהים

פחד גבהים הנקרא גם אקרופוביה הוא פחד לא רציונלי מגבהים. פחד גבהים עלול לגרום להתקפי חרדה ובכך להרחיק את הסובל/ת מן ממשפחתו, מכריו ושותפים עסקיים. למרות העובדה שכל אדם חווה פחד גבהים ברמה כזו או אחרת, לאדם שסובל מאקרופוביה ישנם סימפטומים שונים מהאדם הבריא הכוללים: קוצר נשימה, דפיקות לב לא סדירות, נשימה מהירה, הזעה, בחילה, ותחושת אימה כוללת.

האם זה מסוכן?

פחד גבהים  עלול להיות מסוכן במצבים מסוימים, למשל כשאדם יש התקף פאניקה במקום גבוה, הופך לנסער ומאבד את שיקול דעתו באופן שמונע ממנו לרדת מהמקום הגבוה בבטחה. באופן פרדוקסלי, ישנם הסובלים מפחד גבהים ומרגישים דחף לקפוץ ממקומות גבוהים למרות שאין להם נטייה התאבדותית.

גורמים לפחד גבהים

מבין הגורמים לפחד גבהים, מקובל שהגורם העיקרי הוא שאקרופוביה נגרמת מפחד טבעי מנפילה, פציעה או מוות. הפוביה מתרחשת כאשר הפחד מגבהים עובר לרמה קיצונית. ייתכן שבשל למידה לא מכוונת, הכללה של תגובת הפחד, או תוצאה של חוויה טראומטית.

בדומה לפחדים ופוביות אחרות, פחד גבהים נגרם על ידי התת-מודע כמנגנון הגנה. סביר להניח שבשלב מסוים בעבר, היה לסבול/ת אירוע שמקשר גבהים או מקומות גבוהים לטראומה רגשית. מנגנוני ההגנה במוח מנסים להגן על הגוף מפני טראומה נוספת בעתיד, ומעוררים פחד קיצוני מהמצב, ובמקרה זה – פחד מגבהים.

פחד גבהים יכול למנוע מהסובל/ת לבצע מטלות פשוט בחיי היום יום. למשל פחד לעמוד על כיסא לצורך החלפת מנורה, פחד לעלות במדרגות או בסולם, פחד לטייל במקומות גבוהים, פחד לגור בקומה עליונה, פחד טיסה, וכן הלאה. הפוביה עצמה יכולה להתבטא בדרכים ובעוצמות שונות. ישנם הסובלים במשך רוב הזמן, אחרים רק בתגובה לגירוי ישיר.

פחד ממקומות סגורים

פחד ממקומות סגורים, הנקרא בשפה מקצועית קלסטרופוביה, מגיעה מהמילה היוונית "קלאוסטרום" שמשמעה "מקום סגור", והמילה "פובוס" משמעותה פחד. האדם הסובל מפחד ממקומות סגורים יעשו מאמצים רבים כדי להימנע מלהימצא במרחבים קטנים וסיטואציות שעלולות לעורר אצלם בהלה וחרדה – למשל עלייה במדרגות במקום במעלית (גם אם מדובר בקומה גבוהה מאוד), הליכה או נסיעה במעבר תת קרקעי (למשל רכבת תחתית) ופחד מבדיקת הדמיה ממוחשבת (כגון MRI או CT).

סטטיסטית עד כ-5% מהאוכלוסייה סובלת מקלסטרופוביה בדרגה כזו או אחרת.

תסמינים של פחד ממקומות סגורים

פחד ממקומות סגורים הוא סוג של הפרעת חרדה. התסמינים מופיעים בדרך כלל במהלך הילדות או ההתבגרות. שהייה או מחשבה על הימצאות במרחב מוגבל, עלולה אצל האדם הקלסטרופובי פחדים על כך שלא יהיה מסוגל לנשום כראוי, שייגמר החמצן, ומצוקה על כך שהוא מוגבל ואין לו מרחב תזוזה.

כאשר רמת החרדה מגיעה לסף מסוים, האדם הסובל מקלסטרופוביה עלול להרגיש/לחוות תסמינים כגון: צמרמורת והזעה, קצב לב מהיר ולחץ דם גבוה, לחץ בחזה וקשיי נשימה, סחרחורת, רעד ופרפרים בבטן, התעלפות וכאבי ראש, יובש בפה, נשימת יתר (היפרוונטילציה), הרגשת בחילה, גלי חום, חוֹסֶר תְחוּשָׁה הרגשת חנק, צורך ללכת לשירותים, בלבול וחוסר התמצאות במרחב.

יש לציין שההימצאות הפיזית במרחב קטן היא לא בהכרח זו שמפעילה את החרדה, לעיתים זה רק תחושת הפחד של מה עלול לקרות לאדם אם יוגבל למרחב זה – למשל חשש מכך שייגמר החמצן.

באילו מקומות זה עלול לקרות?

מנהרות ומרתפים, מעליות, תאי הלבשה בחנויות, רכבות ובייחוד רכבת תחתית, דלתות מסתובבות, מטוסים, שירותים ציבוריים, מכוניות (במיוחד עם אפשרות לנעילה מרכזית), אזורים צפופים (בניינים או קהל), מכונה לשטיפת מכוניות אוטומטית, מתקנים רפואיים (למשל CT), חדרים קטנים, חדרים נעולים או חדרים עם חלונות שאינם נפתחים.

מצבים אלו גורמים לאדם עם פחד ממקומות סגורים למצוא פתרונות כגון: בדיקת היציאה והימצאות בקרבתה לאחר הכניסה לחדר, דאגה להשאיר את דלת הכניסה פתוחה, הימנעות מנסיעה כאשר הכביש צפוי להיות עמוס ברכבים אחרים, עלייה במדרגות במקום במעלית, קלסטרופוביה מלווה בפחד להיות מוגבל וצורך לחכות בקופה עלולה לגרום להתקף אצל חלק מהסובלים – לכן יימנעו מלקנות במקומות עם תור ארוך.

פחד מטיסות

פחד מטיסות קיים אצל עד כשליש מהאנשים בדרגה כזו או אחרת וכולל פחד לשהות במטוס או בכל רכב מעופף אחר, כגון מסוק, כדור פורח וכן הלאה בזמן טיסה. מדובר בחרדה הנובעת מחוסר השליטה בסיטואציה של האדם הסובל. המחשבה על טיסה קרובה עלולה להוביל למצוקה קשה. הביטויים הקשים ביותר של פחד מטיסות עלולים לכלול התקף פאניקה או הקאה רק בשל אזכור של טיסה או תמונה של מטוס.

ממה עוד נגרם פחד מטיסות?

הפחד מטיסות עלול להיות גורם משני הקשור לשלל פוביות אחרות כגון:

פחד ממקומות סגורים (קלסטרופוביה) – החשש אצל סובלים אלה הוא לא הטיסה עצמה אלא ההימצאות במרחב סגור, ללא אפשרות לצאת.

חוסר שליטה – אחת התחושות המעיקות אצל הסובלים מפחד טיסות הפחד מחוסר שליטה במצב ומכך שגורלם למעשה נתון בידיו של מישהו אחר.

פחד ממים (טביעה) – אצל חלק מהסובלים קיים פחד ממים וטביעה הקשורים לכך שחלק ממסלול הטיסה עובר מעל האוקיינוס או אגמים ובדמיונם הם רואים תרחישי אסונות שבהם המטוס מתרסק לתוך המים וטובע.

הפרעת חרדה/התקפי חרדה –  בקרב הסובלים מהתקפי חרדה קיים חשש משהייה במקומות שמהם יהיה קשה להיחלץ או לקבל עזרה דחופה במקרה של התקף. מטבע הדברים מטוס כלול ברשימת המקומות המפחידים ביותר עבור הסובלים מהתקפי חרדה באין דרך להיחלץ ממנו במהלך הטיסה. בשל התנאים המלחיצים, עבור אנשים אלה, קיים סיכוי ממשי שאכן ילקו בהתקף חרדה במהלך טיסה.

כיצד ניתן לטפל/להתמודד עם פחד מטיסות?

ניתן לטפל או להתמודד בחרדה חריפה הנגרמת בשל טיסה באמצעות תרופות נוגדות חרדה. טיפול בחשיפה, אשר עובד טוב יותר בשילוב עם טיפול התנהגותי קוגניטיבי, וכן שילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי.

פחדים אצל ילדים

כולם, החל מהילד הצעיר ביותר ועד המבוגר ביותר, חווים חרדות ופחדים בזמן זה או אחר. תחושת פחד הנה תמיד לא נוחה בכל מצב. עם זאת, בקרב ילדים, תחושת פחד היא לא רק נורמלית, כי אם הכרחית. התמודדות עם פחדים וחרדות יכול להכין ילדים צעירים להתמודד עם חוויות מטרידות ומצבים מאתגרים שוודאי יופיעו בהמשך החיים.

האם זה נורמלי?

חרדה מוגדרת כ"חשש ללא סיבה נראית לעין". זה קורה לרוב כאשר לא נשקף איום מיידי וממשי על אדם, אולם האיום נראה בעיניו אמיתי ומוחשי. השפעת החרדה על האדם מתבטאת בכך שהוא רוצה לברוח מהסיטואציה המאיימת – ובמהירות האפשרית. הלב פועם במהירות ובחוזקה, הגוף מתחיל להזיע, ויש "פרפרים בבטן". עם זאת, פחדים ברמה מתונה יכולה לעזור למבוגרים ולילדים להישאר ערניים וממוקדים.

העובדה שמופיעים חרדות או פחדים אצל ילדים בעקבות אירועים מסוימים יכולים להיות מועילים בכך שהם גורמים לילדים לחשוב לפני מעשה ולהתנהג בצורה בטיחותית יותר. לדוגמה, ילד שפוחד מאש ימנע ממשחק עם גפרורים או ילד שפוחד מכלי רכב יימנע מלעבור כביש לבד.

האם סוגי הפחדים משתנים עם הגיל?

אופי ועוצמת הפחדים משתנה כאשר הילדים גדלים ומתפתחים:

תינוקות – חווים חרדה מזרים ונצמדים בחוזקה להוריהם כאשר נפגשים זרים.

פעוטות בגילאי 10 עד 18 חודשים – חווים חרדת נטישה ומצוקה נפשית ורגשית כאשר אחד ההורים או שניהם עוזבים.

ילדים בגילאי 4 עד 6 – סובלים מחרדות הקשורות לדברים דמיוניים, למשל פחדים ממפלצות ורוחות רפאים.

ילדים בגילאי 7 עד 12 – מפתחים לעתים מזומנות חששות מאירועים אמיתיים וריאלים העלולים לקרות להם ולמשפחתם, למשל תאונת דרכים, מוות של אדם קרוב או מחלה קשה.

התמודדות עם פחד

מתי צריך להתמודד עם הפחד?

פחד הופך לפוביה כאשר הסובל או הסובלת צריכים לשנות את אורח החיים וההרגלים כדי להתמודד עם הפחד. פוביה היא למעשה פחד אי רציונלי או פחד קיצוני, המתעורר בשל אירוע, אובייקט או נסיבות מסוימות – באופן שמגביל את חייך באופן משמעותי והרסני. למשל ייתכן שפחד מטביעה לא יגביל את חייך במידה מזיקה אם את/ה חי/ה בעיר אולם אם את/ה עובד/ת כאיש או אשת מכירות בינלאומי ונמנע מלטוס לפגישות בחו"ל בשל פחד מטיסות – הרי שמדובר בפוביה שמגבילה את חייך באופן משמעותי ופוגעת בקריירה שלך.

אדם הסובל מפוביה, מוכן לעשות מאמצים ניכרים כדי להימנע מהתמודדות עם הפחד שנחשב בעיניי מרבית האנשים כבלתי מזיק. מבחינת האדם הסובל כל קירבה או מגע עם האובייקט או המצב הנתפס כמפחיד עלול לגרום להתקף חרדה. עם זאת, התמודדות עם פחדים או פוביות ספציפיות, כרוכה במידה כלשהי של חשיפה לדברים המפחידים ביותר.

איך להתמודד עם פחד?

ניתן לטפל ולהתמודד עם פחדים רבים ובהצלחה. עם זאת, לא קיים טיפול יחיד היעיל עבור כל האנשים וכל סוגי הפוביות. לעיתים יש צורך לשלב טיפול שונים – כאשר 3 הטיפולים העיקריים הם: טיפול שיחתי (פסיכולוגי), טיפול תרופתי וטכניקות להתמודדות עצמית עם פחד.

טיפול שיחתי (פסיכולוגי)

טיפול פסיכולוגי-שיחתי, כגון ייעוץ או פסיכותרפיה, נחשבות לטכניקות יעילות להתמודדות עם פחד. בייחוד טיפול קוגניטיבי התנהגותי שנמצא כיעיל בטיפול בפוביות. טיפול זה עוזר לסובל/ת להתמודד טוב יותר עם הפחדים באמצעות שינוי הדרך שבה הוא או היא חושבים ומתנהגים. ניתן להשתמש בשיטה זו לצורך פיתוח דרכים פרקטיות להתמודדות עם הפוביה הספציפית שלך. חלק מתהליך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נעשה באמצעות חשיפה (טיפול בחשיפה) הדרגתית ומבוקרת לפחד או הפחדים שלך עד שתחוש/י פחות מודאג/ת מהם.

טיפול תרופתי

במרבית המקרים, תרופות אינן מומלצות ככלי טיפולי לפוביות, זאת מכיוון שטיפולים באמצעות שיחה, הנם לרוב יעילים ואין להם תופעות לוואי. עם זאת, טיפול תרופתי יכול לעיתים להביא תועלת לטווח הקצר כדי לטפל בתסמינים של פוביות שונות כגון חרדה. ניתן לחלק את התרופות לטיפול בחרדה ל-3: נוגדי דיכאון (למשל סרוקסט וציפראלקס), תרופות הרגעה (למשל ואליום) וחוסמי בטא (למשל פרופראנולול).