חרדה

גורמים גנטיים ומוחיים להפרעת חרדה חברתית

חוקרים מדווחים על התקדמות משמעותית בהבנת המנגנון המורכב שלהערכתם יכול לגרום להפרעת חרדה חברתית

במחקר[1] נמצא קשר בין חרדה חברתית ורגשית ובין וריאציה גנטית ומעגלים מוחיים ספציפיים.

הפרעה מוחית

צוות החוקרים אסף נתונים המצביעים על קשר מובהק בין הפרעות במעגל העצבי שפועל בין קליפת המוח באזור האורביטופרונטלי (OFC) ובאזור מסוים באמיגדלה הנקרא Basolateral amygdala (BLA), הנמצא בעומק המוח וקשור לעיבוד של רגשות וקונסולידציה של זיכרון.

החוקרים, זיהו את מקור ההפרעה במעגל של האזור האורביטופרונטלי – אמיגדלה בזולטרלית. נמצא, בעיקר בצעירים מתבגרים, חוסר של פקטור גדילה חיוני בשם BDNF (גורם נוירוטרופי מוחי), באזורים הנגועים.

ניסויים בבני אדם ובמכרסמים

הפרשת חלבון BDNF

צוות החוקרים ערך ניסויי הדמיה בבני אדם לצד מגוון גדול של ניסויים במכרסמים עם חרדה. בחלק מהמכרסמים בוצעה הכלאה על מנת שיישאו את הווריאציה האנושית, שמה Val66Met, של הגרסה הגנטית בגן BDNF הפוגעת ביכולת ההפרשה של חלבון BDNF.

החוקרים כאמור מצאו שקיימת הפרעה במעגל העצבי שפועל בין קליפת המוח באזור האורביטופרונטלי (OFC) ובאזור מסויים באמיגדלה הנקרא Basolateral amygdala (BLA) – בקיצור מעגל OFC-BLA – הן בקרב אנשים והן בקרב מכרסמים עם הווריאציה הגנטית הנ"ל.

הסיבה לכך היא אי זמינות ביולוגית של BDNF, שכאמור קיימת בעיקר אצל מתבגרים.

הגבלת זמינות BDNF: צעירים מול בוגרים

הגבלה ניסיונית של זמינות BDNF, אצל מכרסמים בוגרים, לא גרמה להשפעה על הרגישות והנטייה לפתח הפרעת חרדה חברתית. הנזק התרחש רק אצל מכרסמים שאינם בוגרים כאשר היה חוסר בהפרשת כמות מספיקה של BDNF – שתתמוך בפעילות התקינה של מעגל OFC-BLA.

הפרשה מוגברת של חלבון ה BDNF , במכרסמים בגיל ההתבגרות, מאפשרת או גורמת לשינוי אצל אותם עכברים המונע מהם לפתח חרדה חברתית בבגרותם.

ממצאי המחקר ומשמעותם

חרדה חברתית ו- BDNF

לדברי צוות החוקרים, טרם ידוע מדוע הפרשת כמות גדולה של BDNF, במהלך חלון זמן זה בזמן ההתבגרות, גורמת להפחתה משמעותית של הסיכון ללקות בחרדה חברתית. זאת על אף שעובדה זו ככל הנראה מצביעה על התפקיד המשמעותי של חלבון ה BDNF בהתפתחות התקינה של מעגל ספציפי זה, המווסת כאמור את ההתנהגות החברתית.

חלק קטן מרשת חברתית גדולה

לדברי החוקרים, המעגל המוחי בו מתרחשת התקלה הנו, ככל הנראה, רק חלק קטן מרשת חברתית גדולה ומורכבת, בה ישנם מעגלים נוספים. החוקרים משוכנעים שההפרעה במעגל OFC-BLA קשורה ספציפית להתנהגות החברתית, ובעיקר להתמודדות עם מצבים חברתיים לא פשוטים.

במבט לעתיד

העלאת רמת BDNF בצעירים

החוקרים סבורים שביכולתם להעלות את רמת חלבון ה – BDNF, אצל מכרסמים צעירים שנולדו עם הווריאציה הגנטית שמשפיעה על הפרשת ה – BDNF, ובכך למנוע אצלם את ההופעה של חרדה חברתית.

שימוש בטיפולים קיימים לחרדה חברתית

להערכתם, טיפולים קיימים יכולים להעלות את רמת ה BDNF. ביניהם נוגדי דיכאון, פעילות גופנית וככל הנראה ייבחנו בעתיד לצורך טיפול ועזרה אצל אנשים שחל אצלם שינוי התנהגותי בשל ווריאציה גנטית זו.

צוות המחקר

בין צוות החוקרים נמנים: ד"ר פראנסיס לי (MD) מבית הספר לרפואה וייל קורנל, ד"ר ב. ג. קייסי (PH.D) מאוניברסיטת ייל, ד"ר קונור ליסטון (MD), וד"ר אנפל לי (MD).

ביבליוגרפיה

  • [1] Li, A., Jing, D., Dellarco, D.V. et al. Role of BDNF in the development of an OFC-amygdala circuit regulating sociability in mouse and human. Mol Psychiatry 26, 955–973 (2021). https://doi.org/10.1038/s41380-019-0422-4

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות