האם דמיון יכול להעלים חרדות ופחדים?

האם ניתן להשתמש בדמיון כדי להעלים חרדות ופחדים? מחקר חדש מאשר שכן!

מחקרים חדשים מאשרים את ההנחה של מטפלים קוגניטיביים רבים, אודות היכולת של המוח לרה-ארגון עצמי באמצעות יצירת קשרים עצביים חדשים. יכולת זו מאפשרת לנו להשתמש בדמיון כדי לשנות את אופן החשיבה שלנו – כולל היכולת להתגבר על חרדות ופחדים.

כלי לטיפול בחרדות ופחדים

המחקר בו נעסוק במאמר זה, פורסם בכתב העת הנחשב Neuron ועוסק בתחום הדמיית מוח. המחקר שנעשה בראשות חוקרים מאוניברסיטת קולורדו מצביע על כך ששימוש בדמיון עשוי להיות כלי טיפולי משמעותי באנשים הסובלים מחרדות ופחדים.

טור ואגר, מנהל המעבדה למדעי המוח והכותב הבכיר של המאמר, מציין כי "מחקר זה למעשה מאשר כי הדמיון הוא בעצם מציאות נוירוביולוגית היכולה להשפיע על המוח והגוף באופן חיובי".

הפרעות חרדה בכשליש מהאוכלוסייה

ניתן למצוא הפרעות חרדה, הכוללת פוביות בקרב שליש מהאוכלוסייה בעולם המערבי. כ-8% מתוכם סובלים מהפרעת חרדה פוסט טראומטית (PTSD). החל משנות ה-50 של המאה הקודמת, השתמשו קלינאים כטיפול "קו ראשון" ב"טיפול בחשיפה", תוך שהם מנחים את המטופלים להתמודד עם החרדות והפחדים בסביבה מבוקרת ובטוחה.

נראה שהתוצאות היו חיוביות אולם לא בוצע מחקר מספיק שיאושש זאת. למעשה עד ימינו אנו, ידוע מעט מאוד על ההשפעה של שיטות מסוג זה על המוח או במילים אחרות – מה האפקט של שימוש דמיון נוירולוגי בהשוואה לחשיפה או לאירוע אמיתי שמתרחש בחיים.
"שימוש בדמיון ליצירת איום מדומה"

לדבריי קומלה רדן, סטודנטית לתואר שני במחלקה לפסיכולוגיה וחקר המוח באוניברסיטה, ואחת מכותבות המאמר "הממצאים שהוצגו במחקר זה מגשרים על פער רב שנים בין הניסיון הקליני שהצטבר לבין הידע בתחום מדעי המוח הקוגניטיביים". קומלה מוסיפה ומציינת כי "מדובר במחקר בראשון בתחום מדעי המוח שלמעשה מצביע על כך ששימוש בדמיון ליצירת איום מדומה, יכול לשנות את הדרך שבו הוא מוצג במוח".

מהלך המחקר

במחקר נטלו חלק 68 משתתפים עם בריאות תקינה, אשר אומנו והוכשרו לקשר בין קול ספציפי לבין תחושה לא נעימה, אך גם לא מכאיבה, של הלם חשמלי.

בשלב השני חולקו המשתתפים ל-3 קבוצות. בקבוצה אחת נחשפו המשתתפים לאותו קול ספציפי ומאיים, בשנייה הם התבקשו "להשמיע את הצליל המאיים בראש", ובשלישית התבקשו לדמיין קולות נעימים של ציפורים וגשם. בקרב כל המשתתפים לא הייתה ציפייה להרגשת הלם חשמלי.

הפעילות המוחית של כל המשתתפים נמדדה באמצעות הדמיה תפקודית של תהודה מגנטית (FMRI) ובנוסף הונחו חיישנים על גבי העור למדידת תגובות פיזיולוגיות שונות.

תוצאות

קבוצות ראשונה והשנייה

בשתי הקבוצות, הראשונה והשנייה, אשר שמעו צלילים מאיימים או התבקשו לדמיין צלילים מאיימים, הייתה פעילות מוחית דומה כמעט לחלוטין. בשתיהן נצפתה פעילות מוגברת של קליפת המוח השמיעתית (אחראית על עיבוד הקול), גרעין האקומבנס (אחראי על עיבוד רגשי – ובכלל זה פחד), קליפת המוח הקדם-מצחית (קשורה לסכנות ורתיעה).

לאחר חשיפה חוזרת, ללא השוק החשמלי הנלווה, המשתתפים בקבוצה הראשונה והשנייה, שחוו איומים אמיתיים ומדומים, הרגישו "הכחדה". מונח זה מתאר גירוי שעורר פחד אך טרם גרם לתגובה כלפיי הפחד. כלומר, המוח למעשה לא היה מודע לפחד.

הסטודנטית קומלה רדן, מסבירה ש"סטטיסטית, לא היה הבדל בין חשיפה אמיתית או באמצעות דמיון, לאיומים ברמת המוח. כלומר ההשימוש בדמיון היה אפקטיבי".

קבוצה שלישית

בקרב הקבוצה השלישית, שדמיינה קולות נעימים של ציפורים וגשם, נצפו תגובות מוחיות שונות ותגובת הפחד שלהם לצליל נמשכה.

מסקנות ודיון

טום ואגר חושב ש"ההנחה של רבים היא שהדרך הנכונה להפחית תחושת פחד, חרדה או הרגשה שלילית היא לדמיין משהו חיובי. כאן אנו מגלים שיש לעשות בדיוק להפך. כלומר צריך לדמיין את האיום, אך ללא ההשלכות השליליות שלו".

במחקרים קודמים נמצא כי שימוש בדמיון של פעולה כלשהי יכול להפעיל ולחזק את האזורים במוח הקשורים לביצועים בחיים האמיתיים. לצורך הדוגמה, ניקח נגינה בכינור. הנגינה יכולה להגביר את הקישורים העצביים באזורי המוח הקשורים לאצבעות.

יכולת לעדכן זיכרונות

בנוסף, מצביע המחקר על היכולת לעדכן את הזיכרונות ואף להוסיף פרטים חדשים. כלומר, שימוש בדמיון יכול להיות כלי משמעותי לעדכון זיכרונות הרבה יותר ממה שהניחו בעבר.

כיצד ניתן להשתמש ביכולת זו בפועל? קומלה רדן מסבירה ש"במידה ויש לך זיכרון שאינו שימושי או משתק אותך, תוכל להשתמש בדמיון על מנת לגשת לאותו זיכרון, לשנות אותו ובכך לשנות את אופן החשיבה שלך והחוויות שלך מאותו זיכרון".

שימוש נכון בדמיון

רדן מוספיה ש"הפעילות המוחית שנצפתה הייתה מגוונת הרבה יותר בקבוצה שדמיינה את הקול המאיים בהשוואה לקבוצה ששמעה אותו באמת. עובדה זו מראה שאנשים עם דמיון עשיר ו"חי" יכולים לחוות שינויים מוחיים משמעותיים יותר.

העצה של טום ואגר היא "לנסות ולנהל את הדמיון ואת מה אתם מאפשרים לעצמכם לדמיין. שימוש בדמיון באופן בונה יכול לאפשר לכם לעצב ולשפר את היכולת ללמוד מהניסיון".

לקריאת מדריך – איך להתגבר על פחד

לקריאת המאמר המלא: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30465766

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *