חרדה

לונג קוביד חרדה ודיכאון בראי המחקר

טרם נתמקד במחקרים אודות הקשר שבין לונג קוביד (long COVID) וחרדה, חשוב להבין מהו לונג קוביד.

אצל מרבית החולים בקורונה המצב הבריאותי משתפר בתוך ימים ספורים עד 3 חודשים, לאחר ההחלמה, והם מסוגלים לחזור לשגרה. אצל חלק מהמחלימים תסמיני המחלה עלולים להימשך לזמן ממושך יותר. מצב זה נקרא לונג קוביד או תסמונת פוסט קורונה.

תסמיני לונג קוביד

בין התסמינים הנפוצים ניתן למנות קוצר נשימה, עייפות קיצונית, איבוד חוש הריח, כאבי שרירים. תסמינים נוספים יכולים להיות חרדה ודיכאון, כאבים בחזה ודפיקות לב חזקות, קשיי זיכרון וריכוז המכונים גם ערפל מוחי (brain fog), הפרעות שינה ובייחוד נדודי שינה, סחרחורת, כאבי פרקים, טינטון, כאבי ראש, שיעול ומצבים נוספים.

חרדה ודיכאון

ניתן לחלק את הסובלים מתופעות של חרדה ודיכאון הקשורים ללונג קוביד ל-2: חולים שסבלו מחרדה ודיכאון, גם בטרם חלו בקורונה, וחולים שהתפתחו אצלם חרדה ודיכאון לאחר הקורונה.

במחקרים נצפה כי בקרב הקבוצה הראשונה, קיים[1] סיכון גבוה יותר לפתח לונג-קוביד בעוד שבקבוצה השנייה נמצאו[2] התכווצות של המוח באזורים האחראים על ויסות רגשות, זיכרון ופונקציות נוספות. כמו כן נצפתה הפרעה בקישוריות מוחית (הקשר בין אזורים שונים במוח).

הידע הקיים ושאלות פתוחות

למרות שאלות רבות שעדיין לוטות בערפל, כיום הצטבר ידע הקושר בין חרדה ודיכאון לדלקת והפרעה בתפקוד המערכת החיסונית. זה גם יכול להסביר את הקשר בין המצבים הנפשיים הללו, לונג קוביד ושינויים מוחיים.

נושא השינויים המוחיים הקשורים לקורונה, העסק את המומחים בשלב מוקדם של המגיפה. חוקרים בריטים מצאו [3]בחולים תופעות של אבדן חומר אפור במוח (אזורים המעורבים בעיבוד מידע ומהווים מרכיב עיקרי של מערכת העצבים המרכזית), ניוון מוחי וירידה קוגניטיבית.

השלכות משמעותיות וחמורות

סטטיסטיקה שפרסם[4] ה-CDC גורסת שבקרב 12.5% מהאוכלוסיה הבוגרת בארה"ב יש מצב כרוני של חרדה. כאשר סקר[5] של גאלופ מצא שכמעט 1 מתוך 5 מבוגרים סובלים ו/או מטופלים בדיכאון.

ההגדרה של לונג קוביד לפי ה-CDC היא תסמינים הנמשכים מעל לחודש. מנתונים[6] שנאפו בידי ה-CDC עולה שכעשירית מהאוכלוסיה הבוגרת בארה"ב סובלת מלונג קוביד בימים אלה. כאשר 27% מכלל האוכלוסיה הבוגרת, שנדבקה אי פעם בקורונה, דווחו על לונג קוביד.

מחקר רב משתתפים

תוצאות מחקרים מצביעים על סיכון גבוה יותר ללקות בלונג קוביד בקרב אנשים שסבלו ממצבים נפשיים של חרדה, דיכאון, מתח נפשי בטרם חלו. קביעה זו מסתמכת על 3 מחקרים גדולים מבוססי סקרים, שבוצעו ב-6 נקודות זמן שונות, לאורך כשנה וחצי וכללו כ- 55,000 משתתפים.

לאורך המחקר, דיווחו 3,193 איש על בדיקות קורונה חיובית, כאשר 43% מהם פיתחו לונג קוביד (תסמיני קורונה למשך 4 שבועות לפחות). בקרב הנדבקים עלתה רמת החרדה ב-42%, דיכאון ב- 32% ולחץ ב-42%.

במחקר[7] שבוצע ב-UCLA  נמצא כי חולי קורונה עם היסטוריה רפואית שכללה דיכאון ו/או חרדה נטו לדווח על הפרעות קוגניטיביות במהלך השבועות שלאחר ההידבקות וכן ערפול מוחי. הם ביצעו הערכה של 766 משתתפים שחלו בקורונה, כאשר 36% מהם דיווחי על השפעות שקשורות ליכלות החשיבה. המשתתפים שחלו וסבלו קודם לכן מדיכאון ו/או חרדה נטו לדווח יותר על קשיים בשל המצבים הנפשיים הללו, לאחר הקורונה, בהשוואה למשתתפים אחרים.

הסברים אפשריים לממצאים

ישנן מספר אפשרויות שיכולות להסביר את הקשר בין מצבים רגשיים מסוימים לסיכון לפתח לונג קוביד. אפשרות אחת היא דלקת כרונית והפרעה במערכת החיסונית. אפשרות נוספת היא שאצל חולים שפיתחו לונג קוביד יש יותר נוגדנים עצמיים (נוגדנים שמייצרת מערכת החיסון הפועלים נגד מרכיבים תקינים בגוף) וסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות הקשורות לקרישת דם. זה גם נמצא אצל הסובלים מדיכאון, חרדה ומצוקות נפשיות נוספות.

חלק מהחוקרים בודקים ביסודיות את ההשפעה המוחית של הקורונה. חוקרים גרמנים בחנו מוחות לחלקי גוף אחרים של 20 חולים שמתו מסיבות שאינן קשורות לקורונה ומצאו [8]אצל 12 מהם זיהומים הקשורים לקורונה. היו אצלם הצטברויות של SARS-CoV-2 spike protein ברקמת המוח, קרום המוח, הגולגולת, חוט השדרה והממברנות המצפות את הגולגולת.

ממצאים אלו מצביעים על כך שהצטברויות חלבון הספייק עלול לגרום או להחמיר תופעות נוירולוגיות ארוכות טווח, יכולה לאפשר הבנה של המנגנונים המולקולריים ולאפשר לפתח טיפולים יעילים ללונג קוביד.

ביבליוגרפיה

  • [1] Wang S, Quan L, Chavarro JE, et al. Associations of Depression, Anxiety, Worry, Perceived Stress, and Loneliness Prior to Infection With Risk of Post–COVID-19 Conditions. JAMA Psychiatry. 2022;79(11):1081–1091. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.2640
  • [2] Anxiety And Depression Are Associated With Limbic Atrophy And Severe Disruption Of Brain Functional Connectivity After Mild COVID-19 Infection (S21.007) Beatriz Amorim Da Costa, Lucas Silva, Maria Mendes, Ítalo Karmann, Brunno Campos, Mateus Nogueira, Rafael Batista, Fernando Cendes, Clarissa Yasuda Neurology Apr 2023, 100 (17 Supplement 2) 1998; DOI: 10.1212/WNL.0000000000202252
  • [3] Douaud G, Lee S, Alfaro-Almagro F, Arthofer C, Wang C, McCarthy P, Lange F, Andersson JLR, Griffanti L, Duff E, Jbabdi S, Taschler B, Keating P, Winkler AM, Collins R, Matthews PM, Allen N, Miller KL, Nichols TE, Smith SM. SARS-CoV-2 is associated with changes in brain structure in UK Biobank. Nature. 2022 Apr;604(7907):697-707. doi: 10.1038/s41586-022-04569-5. Epub 2022 Mar 7. PMID: 35255491; PMCID: PMC9046077.
  • [4] https://www.cdc.gov/nchs/data/nhis/earlyrelease/earlyrelease202304.pdf
  • [5] https://news.gallup.com/poll/505745/depression-rates-reach-new-highs.aspx
  • [6] https://www.cdc.gov/nchs/covid19/pulse/long-covid.htm
  • [7] Liu TC, Yoo SM, Sim MS, Motwani Y, Viswanathan N, Wenger NS. Perceived Cognitive Deficits in Patients With Symptomatic SARS-CoV-2 and Their Association With Post–COVID-19 Condition: . JAMA Netw Open. 2023;6(5):e2311974. doi:10.1001/jamanetworkopen.2023.11974
  • [8] Sathe, G. (2023). Review 2: “SARS-CoV-2 Spike Protein Accumulation in the Skull-Meninges-Brain Axis: Potential Implications for Long-Term Neurological Complications in post-COVID-1.” Rapid Reviews Infectious Diseases. Retrieved from https://rrid.mitpress.mit.edu/pub/7o5gip1k

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות