התקף חרדה

קרוב לוודאי ששמעת בעבר את צמד המילים – התקף חרדה. מה זה בעצם אומר? התקף חרדה הוא התפרצות פתאומית של חרדה המשולבת עם פחד. הלב של הסובל/ת דופק בחוזקה ואת/ה מרגיש/ה שאת/ה לא יכול/ה לנשום. ייתכן ותרגיש/י שאת/ה גוסס/ת או אפילו משתגע/ת.

ללא קבלת טיפול מתאים, התקפי חרדה קלים יכולים להוביל ולהתקבע כהפרעת חרדה ולהוביל לבעיות נוספות, ביניהן פגישה באיכות חייך וסטייה מהפעילות הנורמאלית והנורמטיבית של חיי היום יום. התקף חרדההתקפי חרדה מתמשכים או קלים ניתנים לריפוי בעזרת טיפול, לא תמיד באופן מוחלט, אך בהחלט אפשר להפחית או כאמור לרפא את התסמינים של התקף החרדה ולהחזיר לך שליטה על חייך.

התקף חרדה – מה זה אומר?

ניתן לתאר התקף חרדה כגל אינטנסיבי של פחד שתופס אתכם לא מוכנים וגורם לתשישות, בלבול והרגשת חוסר יציבות נפשית. לעתים קרובות יופיע התקף חרדה ללא כל תסמינים מוקדמים וללא כל גורם ברור. יתר על כן, הם עשויים להתרחש כאשר אתם רגועים לגמרי או אפילו ישנים.

לעיתים יופיע התקף חרדה כאירוע חד פעמי, אך אצל רבים יופיעו התקפים נוספים בהמשך. התקף חרדה מתמשך המופיע שוב ושוב נגרם לעיתים קרובות עקב סיטואציה ספציפית כגון: הימצאות במקום גבוה, צורך לדבר בציבור, פגישה חשובה וכן הלאה. לרוב מדובר בסיטואציה שאין לך אפשרות להימלט ממנה.

את/ה עלול/ה לחוות התקף חרדה אחד או יותר ועדיין להרגיש בריא ומאושר בחייך. לעיתים יופיע ההתקפים כחלק מהפרעה אחרת, למשל הפרעת פאניקה, חרדה חברתית או דיכאון. קיימות דרכים יעילות לטיפול בתסמינים של התקפי החרדה אותן נפרט בהמשך מאמר זה.

התקף חרדה – תסמינים

בין התסמינים הנפוצים ניתן למצוא: דפיקות לב מהירות ו/או חזקות, כאבים או חוסר נוחות בחזה, קוצר נשימה או היפרוונטילציה (נשימה מהירה ועמוקה), הרגשת חנק, רעידות, הרגשת זרמים ו/או עקצוץ בגוף, סחרחורות, תחושת אובדן שליטה, פחד שאת/ה עומד להשתגע, כאבי ראש, חולשה, פחד מוות, תחושה של ניתוק מהסביבה או שהמתרחש סביבך או לא מציאותי, הזעת יתר, בחילות, כאבים, הרגשת חום ו/או קור פתאומיים.

התקפי חרדה מופיעים לרוב כאשר את/ה רחוק/ה מהבית, אולם עלולים להופיע בכל זמן וכל מקום. התקפים אלו יכולים להופיע בזמן פעילות גופנית, שיחה עם מכר, נהיגה ברכב, נסיעה ברכבת, ישיבה בתיאטרון, צפייה בטלוויזיה בבית וכן הלאה.

כמה זמן נמשך התקף חרדה?

התקפי חרדה מופיעים בפתאומיות ולרוב מגיעים לשיא בתוך כעשר דקות. לרוב התקף חרדה נמשך עד כחצי שעה ולעיתים רחוקות ממשיך התקף החרדה מעבר לזמן של שעה.

גורמים להתקפי חרדה

הגורמים להתקפי חרדה אינם ברורים דיים. עם זאת, ידוע שנטייה כזו עוברת במשפחה. בנוסף, נראה שיש להופעת ההתקפים קשר לשינויים או מעברים משמעותיים בחיים כגון: סוף התיכון, גמר השירות הצבאי או סיום הלימודים באוניברסיטה, נישואין, לידת תינוק, התחלת עבודה חדשה, פיטורין, פטירת אדם קרוב, גירושין וכן הלאה – יכולים גם הם לעורר התקף חרדה.התקף חרדה תסמינים

כדאי לדעת שהתקפי חרדה עלול להיגרם בשל מצבים רפואיים מסוימים, ומכאן החשיבות הרבה בפנייה לגורם רפואי שיבצע בדיקות מתאימות על מנת לשלול גורמים רפואיים, חלקם מסכני חיים – כגון: פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), צניחת המסתם המיטרלי (בעיה בלב שנובעת מליקוי בסגירה של אחד השסתומים), שימוש בממריצים (אמפטמינים, קוקאין, קפאין), היפוגליקמיה (צניחה ברמת הסוכר בדם), הפסקה של תרופות מסוימות.

התקף חרדה או התקף לב?

לעיתים קרובות חוששים הסובלים מהתקף חרדה כי למעשה מדובר בהתקף לב. חשוב לדעת כי רוב התסמינים של התקף חרדה הם פיזיים, כשלעיתים הם קשים עד כדי כך שאת/ה עלול/ה לחשוב שיש לך התקף לב.

למעשה, גברים ונשים הסובלים מהתקפי חרדה, נוסעים פעמים רבות לחדר המיון ועוברים בדיקות שונות ומשונות כשהנם בטוחים שעליהם לקבל טיפול לבעיה רפואית קשה המסכנת את חייהם. אנו כמובן לא טוענים שיש להתייחס לכך בביטול, ובהחלט חשוב והכרחי לשלול סיבות רפואיות אפשריות לתסמינים כגון: קשיים בנשימה, כאב באזור החזה, דפיקות לב מהירות וכיוצ"ב. עם זאת, עליכם לדעת שלרוב מדובר בהתקף חרדה ולא בהתקף לב או בעיה אחרת הקשורה לתפקוד הלב.

מה עושים כשיש התקף חרדה?

טיפול תרופתי

השימוש בתרופות נועד לשימוש זמני או קבוע על מנת להפחית או למנוע את התסמינים הקשורים להתקפי חרדה. מספר תרופות הוכחו כיעילות לניהול התסמינים, ביניהן:

מעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין (SSRI) –

מדובר בתרופות שלרוב בטוחות לשימוש, עם סיכון נמוך להופעת תופעות לוואי קשות. תרופות הפועלות על המנגנון הסרוטונרגי, ומשמשות גם כתרופות נגד דיכאון, הינן ברוב המקרים הבחירה הראשונה של תרופות לטיפול בהתקפי חרדה. בין התרופות ממשפחת ה- SSRIs שאושרו על ידי המינהל האמריקאי למזון ותרופות (FDA) לטיפול בהפרעת חרדה, נמנים הפרוזאק, פאקסיל, זולופט ופאבוקסיל.

מעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין ונוראדרנלין (SNRI) –

תרופות מסוג זה פועלות גם הן על המוליכים העצביים במוח ומשמשות כתרופות נוגד דיכאון. האפקסור, שהינה תרופה ממשפחת ה- SNRI, מאושר על ידי המנהל האמריקאי למזון ותרופות לטיפול בהפרעת חרדה.

בנזודיאזפינים –

מנגנון הפעולה של הבנזודיאזפינים הוא דיכוי מערכת העצבים המרכזית. המטופל בכדורים מסוג זה עלולה להיגרם תלות נפשית או פיזית, במיוחד כאשר הבנזודיאזפינים נלקחים במשך תרופה ארוכה ו/או במינון גבוהן. ה בנזודיאזפינים אושרו על ידי המנהל האמריקאי למזון ותרופות לטיפול בהפרעת חרדה. שמות מוכרים הם הקסנקס והקלונקס.

חולה שמגיע לחדר מיון עם התקף חרדה יקבל לרוב, כטיפול חירום, כדור ממשפחת הבנזודיאזפינים על מנת לעצור את ההתקף. הבנזודיאזפינים משמשים לרוב לטיפול קצר מועד. הן בגלל שהם עלולים לגרום לתלות והן אצל אנשים עם בעיית התמכרות לאלכוהול או שימוש בסמים. בנוסף יכולה להיות להם אינטראקציה כאשר נלקחים עם תרופות נוספות שעלולה לגרום תופעות לוואי קשות ומסוכנות.

לסיכום –

במידה ותרופה אחת יעילה עבורך, אין סיבה להתייאש. הרופא עשוי להמליץ ​​על מעבר לתרופה הפועלת על מנגנון אחר או על שילוב של תרופות מסוימות כדי להגביר את האפקטיביות. חשוב לזכור לאורך התהליך כי שיפור ההרגשה והפחתת התסמינים של התקפי החרדה יכולים לקחת כמה שבועות לאחר תחילת נטילת התרופה.

עליך לזכור כי לכל התרופות יש סיכון להופעת תופעות לוואי, וחלקן אינן מומלצות במצבים מסוימים, כגון הריון.

טיפול לא תרופתי

ישנם דברים רבים שניתן לעשות כשיש התקף חרדה. בין אם מדובר בשימוש באסטרטגיות לעזרה עצמית או סדרה של פגישות טיפוליות.

טיפול בחשיפה –
בזמן טיפול בחשיפה להפרעת חרדה, המטופל נחשף לתחושת החרדה בסביבה מבוקרת ובטוחה. הדבר מאפשר למטופל ללמוד על הבעיה ולפתח לעצמו הרגלים ודרכים חדשות ובריאות יותר להתמודדות עם ההתקפים. ייתכן שבמהלך הטיפול בחשיפה תתבקש/י לעצור את הנשימה, לטלטל את הראש לצדדים וכן הלאה. מטרת התרגילים הנ"ל היא לדמות תסמינים של חרדה. חשיפה חוזרת של המטופל/ת לתסמיני החרדה גורמת להקלה בתחושת הפחד שנוצר מהתגובות הפיזיות לחרדה ותחושת שליטה גדולה יותר על החרדה.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי  –

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) נחשב בקרב רבים כטיפול הלא תרופתי היעיל ביותר בהתקפי חרדה, התקפי פאניקה, ואגורפוביה (פחד ממקומות פתוחים ו/או הומי אדם). טיפול זה מתמקד בדפוסי החשיבה וההתנהגויות שגורמות להמשך או יוצרות טריגר שמפעיל את התקפי החדרה. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מסייע לסובל/ת זה עוזר לך לראות את החרדות באור מציאותי יותר.

למשל, אם אירע לך התקף פאניקה בזמן דיבור בפני קהל, מה הדבר הגרוע ביותר שיכול להתרחש? אמנם ייתכן שתהיה מבוכה קלה או חוסר הבנה של הקהל, אולם לא תפגע/י פיזית ותמיד תוכל/י להסביר את העניין בהרגשה לא טובה וכד'. הנקודה היא שברגע שבו את/ה מבין/נה ששום אסון לא יתרחש במידה ויתרחש התקף חרדה, חווית הפחד הופכת לפחות מאיימת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *