הפרעות חרדה, טראומת ילדות ואמפתיה לזולת

בסקירת[1] מאמרים שפורסמה בשנת 2021 נמצא ש-57.8% מהסובלים מהפרעות חרדה ודיכאון, עברו טראומה בשלבי חייהם המוקדמים.

רבים מהם יותר אמפתיים כלפי הזולת בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה. מחקר[2] חדש מצא קשר חשוב בין השניים.

טראומה ואמפתיה

המחקר הנ"ל שפורסם באוקטובר 2018, ובוצע בידי ד. גרינברג מאוניברסיטת קיימברידג' והאוניברסיטה העירונית של ניו יורק, מצא כי טראומה בילדות קשורה לאמפתיה רבה יותר בבגרות. במילים אחרות: ילדים שעברו חוויה טראומטית מסוגלים לחוש ולהגיב באופן טוב יותר למצבים רגשיים של אחרים כבוגרים.

מהלך המחקר

החוקרים ביצעו 2 סקרים, תוך שימוש ב- Amazon Mechanical Turk (פלטפורמה וירטואלית המאפשרת ל"מבצעים" לבצע משימות של "מציעים", אשר מחשבים מתקשים לבצע, תמורת תשלום קבוע מראש). הקבוצה הראשונה כללה 387 מבוגרים והשנייה 442.

המשתתפים בקבוצה הראשונה נשאלו אודות טראומה או טראומות ילדות שחוו ורמת האמפתיה שלהם כיום. הסקר שנערך בקרב המשתתפים בקבוצה השנייה היה דומה לראשון, אולם נעשה בו שימוש במדד אמפתיה אחר.

אמפתיה רגשית לעומת קוגניטיבית

במחקר התגלה כי מבוגרים שחוו טראומה בילדותם, פיתחו רמות גבוהות יותר של אמפתיה, בהשוואה למבוגרים שלא עברו טראומה בשלבי חייהם המוקדמים. אירועים טראומתיים כללו גירושין של ההורים או חיי משפחה לא תקינים, מוות של אדם קרוב, פגיעה מינית ואלימות.

במחקר צוין כי טראומה מוקדמת קשורה רק לאמפתיה רגשית מוגברת, אך לא לאמפתיה קוגניטיבית מוגברת.

למה הכוונה? אמפתיה רגשית היא היכולת של הפרט להגיב למצב הנפשי של הזולת תוך שימוש ברגש המתאים. אמפתיה קוגניטיבית, לעומת זאת, היא היכולת להבין רגשות ומחשבות של הזולת.

להביט מנקודת המבט של האחר

הסיכום של המאמר גורס כי התוצאות שנמצאו במדידות ודגימות הדגימו כי בקרב מבוגרים שדיווחו על אירוע טראומתי בילדותם היו רמות אמפתיה גבוהות יותר בממוצע, בהשוואה לנבדקים שלא דיווחו על אירוע טראומתי מוקדם.

עוד נמצא כי חומרת או עוצמת הטראומה בילדות, תואמת בצורה חיובית למרכיבי אמפתיה שונים בבגרות.

הממצאים מראים כי טראומה בילדות מעצימה את היכולת להביט מנקודת המבט של אחרים ולהבין את המצבים הרגשיים והנפשיים שלהם. השפעה זו היא רבת שנים.

הפרעות חרדה ואמפתיה

סובלים רבים המתמודדים עם הפרעות חרדה, אשר נגרמו מטראומה בילדותם, יהיו יותר אמפתיים כלפי הזולת. אמפתיה גבוהה יותר מאפשרת רגישות רבה יותר לכאב ורגש של הזולת, שלעתים קרובות מפנים סובלים המתמודדים עם חרדה כלפי עצמם.

"להרגיש את הכאב של האחר"

ניתן לשמוע לעתים קרובות אמירות כמו "אני מרגישה כמו ספוג רגשי של אחרים" או "אני מסוגל להרגיש את הכאב של מישהו אחר כאילו הוא שלי". הרגישות המוגברת לרגשות של אחרים, היא לעתים קרובות אחד הגורמים הבסיסיים, מני רבים, אשר משפיעים על ההתנהגות החרדתית ועלולים להוביל לקשיים בתחום זה.

מעבר לכך, להיות "ספוג רגשי" יכול לגרום לדאגה רבה יותר לגביי השאלה "כיצד אנו מתייחסים לזולת?". חשש זה עלול להתבטא באמצעות חרדה, עצבנות ודאגה – המעצימים זה את זה.

הצורך בגבולות בריאים

בעוד שמצד אחד התנהגות אמפתית ראויה להערכה והערצה, יש לזכור שאנשים הסובלים מחרדה זקוקים למחסומים או לגבולות בריאים ויציבים יתנו להם איזון ויאפשרו להם הגנה מפני התנהגות פתולוגית שאחת התוצאות המזיקות שלה היא חרדה.

גבולות בריאים מאפשרים לשמור על רמת אמפתיה נאותה ובו זמנית – להגן עלינו מפני התנהגות מגוננת מדי כלפי אחרים, כגון לקיחת אחריות על מעשיהם או ביצוע משימות שלהם. שמירה על גבולות בריאים נותנת לנו איזון, כלומר שמירה על אמפתיה כלפי אחרים בדרכים בריאות במקום באופן חרדתי ומזיק.

ביבליוגרפיה