נוגדי דיכאון במרשם

אסציטלופרם (אלטו, ציפרלקס)

ההשפעה המקיפה של אסציטלופרם על בריאות הנפש, החל מדיכאון מג'ורי, דרך הפרעות חרדה ופאניקה, וכלה בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

אסציטלופרם (Escitalopram) משווק בישראל תחת השמות המסחריים אלטו וציפרלקס. הוא נמנה עם קבוצת תרופות המכונה מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, ובקיצור SSRI.

תרופה זו מיועדת לטפל במגוון של מצבים נפשיים, ונחשבת לאחד מעמודי התווך בניהול תרופתי של הפרעות חרדה ודיכאון.

אסציטלופרם: השומר המולקולרי על שיווי המשקל הרגשי

ביוכימיה

אסציטלופרם כאמור משתייך לקבוצת ה- SSRI. סיווג זה מסמן את פעולתו הספציפית על הסרוטונין, נוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) מרכזי הקשור לוויסות מצב הרוח, תהליך השינה ותחושת הרווחה הכללית.

בניגוד לתרופות אחרות ממשפחה זו, שפועלים גם על מנגנונים נוספים, הוא פועל באופן יותר מדויק, ובכך מתערב באופן מינימלי בפעולה של נוירוטרנסמיטורים אחרים.

מנגנון פעולה

פעולת האסציטלופרם מכוונת למוליך ספציפי של מונואמין שמוכר כ-SERT, חלבון שאחראי על הקליטה החוזרת של סרוטונין בחזרה לנוירון (תא עצב), לאחר שהעביר את המולקולות שלו על פני הפער הסינפטי (הרווח בין הנוירונים).

אסציטלופרם מעכב (חוסם) את ה-SERT ובכך מגביר את הזמינות של הסרוטונין במרווח הסינפטי, ומשפר את יכולתו להעביר אותות חיוביים בין נוירונים. ניתן להמשיל את פעילות הסרוטונין להגברת עוצמת הקול של מסרים המכילים רוגע ושביעות רצון, תוך פיזור הדרגתי של ענני הדיכאון והחרדה.

דקויות הפעולה

מה שמייחד את אסציטלופרם בזירה הצפופה של תרופות ממשפחת ה- SSRIs הוא הטוהר האננטיומרי שלו. אננטיומרים הם מולקולות א-סימטריות שהן תמונות מראה זו של זו, ותרופות רבות קיימות כתערובת של צורות אלו.

אסציטלופרם הוא S-enantiomer (צורת מראה ספציפית אחת) של ציטלופרם, מה שאומר שהוא בעל זיקה גבוהה יותר ל-SERT ולכן סבורים שהוא יעיל יותר במינונים קטנים יותר, ולכן גורם לפחות תופעות לוואי אצל המטופלים.

ויסות תהליכים רגשיים ופיזיולוגיים

השפעת פעולתו של אסציטלופרם משתרעת מעבר לחומר הביוכימי. באמצעות שיפור האותות העצביים של הסרוטונין, הוא מווסת ביעילות את התהליכים הרגשיים והפיזיולוגיים המושפעים מסרוטונין.

התוצאה מתבטאת בשיפור מצב הרוח, הפחתת חרדה, ואפילו איזון והסדרה של דפוסי שינה ותיאבון. לאורך זמן, שינויים אלו תורמים לשיפור משמעותי באיכות החיים הכללית של חולים הנאבקים בהפרעות מצב רוח.

יישומים רפואיים

בתחום בריאות הנפש, אסציטלופרם הנו אופציה יעילה ואמינה לטיפול בקשת של מצבים פסיכיאטרים ובהם דיכאון וחרדה. השימושים הרפואיים שלו תועדו בקפדנות במחקר מדוקדק וניסויים קליניים.

הפרעת דיכאון מג'ורי

התרופה הוכיחה יעילות יוצאת דופן בטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי (MDD), מצב המאופיין בעצב מתמשך, אובדן עניין בפעילויות מהנות, ושלל תסמינים מתישים אחרים.

סקירה[1] שפורסמה בכתב העת המדעי Patient Preference and Adherence מעלה שחולים עם הפרעת דיכאון מג'ורי שטופלו באסציטלופרם הראו שיפור משמעותי בתסמיני הדיכאון, בהשוואה לחולים שקיבלו פלצבו, ובאופן זהה או טוב יותר מאשר טיפול בסרוקסט (פרוקסטין) או תרופות אחרות ממשפחות ה- SSRI וה- SNRI.

ממצאים אלו מדגישים את ההשפעה האנטי-דיכאונית החזקה של התרופה, המציעה חבל הצלה לחולים שלא הגיבו לתרופות אחרות (Kirino E, et al., 2009).

הפרעות חרדה

מעבר ליכולותיו נוגדות הדיכאון, האסציטלופרם הוכיחה את עצמה כבעלת השפעה רבה על הפרעות חרדה שונות, ובהן הפרעת חרדה כללית (GAD), הפרעת חרדה חברתית (SAD) והפרעת פאניקה.

מטה-אנליזה[2] משנת 2012 שפורסמה ב- British medical journal הדגישה את העליונות של התרופה על פני פלצבו, בהפחתת תסמיני חרדה במצבים אלה. תוצאות המחקר מאשרות את תפקידה החשוב בהקלה על תחושת הדאגה והפחד המאפיינים הפרעות חרדה, וסוללות את הדרך לשלווה בקרב הסובלים.

OCD ו-PTSD

הטווח הטיפולי של אסציטלופרם משתרע עד למצבים מורכבים אחרים, כגון הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), כאשר יכולתו לווסת את רמות הסרוטונין מוכיחה את יעילותה.

ממצאים ראשוניים מראים כי התרופה יכולה[3] להפחית את חומרת תסמיני ה- OCD באופן משמעותי (Fineberg et al.,2015) ולהפחית את המצוקה[4] הקשורה ל-PTSD ומדגישים את הרבגוניות שלו כתרופה פסיכיאטרית (et al., 2006 Ulmer).

ניווט בדרך להחלמה

היעילות האמיתית של אסציטלופרם, בעולם שמעבר לגבולות הניסויים הקליניים המבוקרים, הייתה נושא שנידון על ידי חוקרים במטרה להבין את השפעתו על הפרקטיקה הקלינית היומיומית.

מחקר[5] שהמתמקד בתוצאות ארוכות הטווח של חולי דיכאון שטופלו בתרופה, הראה שיפור מתמשך בסימפטומים ושיעור נמוך של נשירה מהטיפול, מה שמצביע על יעילותו המעשית ועל סבילותו (Wade et al., 2006).

הנחיות מינון

בתחום בריאות הנפש, קביעת מינון אופטימלי של תרופות היא חיונית להשגת הצלחה טיפולית ולהפחית את תופעות הלוואי, דבר שיפחית נשירה מטיפול.

המינון המומלץ של אסציטלופרם, הידוע בפוטנטיות שלו, שונה בין מבוגרים וילדים, ומשקף את הצורך באסטרטגיות טיפול מותאמות אישית. בחלק זה נבחן את השימוש במינונים שונים למצבים שונים, במחקרים מדעים.

במבוגרים: שמירה על איזון טיפולי

במבוגרים המתמודדים עם הפרעת דיכאון מג'ורי (MDD) או הפרעת חרדה כללית (GAD), נהוג בדרך כלל להתחיל את הטיפול עם מינון של 10 מ"ג פעם ביום.

במחקרים קליניים שונים, ובהם מחקר[6] שפורסם ב- CNS drugs , נצפה כי מינון יומי התחלתי של 10 מ"ג, יכול להפחית ביעילות תסמינים של דיכאון וחרדה, עם פוטנציאל לעלות למקסימום של 20 מ"ג ביום, בהתאם לתגובת המטופל והסבילות שלו לטיפול (Waugh et al., 2003).

התאמה ההדרגתית ופרטנית של המינון, תוך מעקב קפדני אחר יעילותו ותופעות הלוואי, חיוניים להצלחת הטיפול.

ילדים ובני נוער: זהירות לפני הכל

השימוש בתרופה בילדים ובמתבגרים מחייב גישה זהירה ומבוססת ראיות. לטיפול בהפרעת דיכאון מז'ורי אצל מתבגרים בגילאי 12 עד 17, המינון ההתחלתי המומלץ הוא 10 מ"ג פעם ביום.

מחקר[7] שפורסם בכתב העת American Academy of Child & Adolescent Psychiatry תומך בטיטרציה זהירה של אסציטלופרם, באוכלוסיות צעירות יותר, עם אפשרות פוטניאלית להעלות ל-20 מ"ג ביום, לאחר שלושה שבועות לפחות, ובהתבסס על התגובה הקלינית והסבילות (Emslie, Graham J., et al., 2009).

חשוב לשקול את התועלת מול הסיכונים, בהתחשב בגישה של ה-FDA אודות הסיכון המוגבר למחשבות והתנהגויות אובדניות בילדים המטופלים בנוגדי דיכאון.

אוכלוסיות מיוחדות

בחולים קשישים וחולים עם פגיעה בכבד או בכליות, נדרשות התאמות מינון כדי להפחית את הסיכון לתופעות לוואי. ניתן לשקול מינון התחלתי נמוך יותר של 5 מ"ג ליום, תוך ביצוע מעקב קפדני ועלייה הדרגתית.

גישה זו, המעוגנת בהנחיות קליניות ומחקרים פרמקוקינטיים[8], מבטיחה שימוש בטוח בתרופה, בקבוצות חולים מגוונות (Bhaskar et al., 2022).

טיפול ארוך טווח והפסקה

טיפול ארוך טווח, במיוחד באנשים עם דיכאון כרוני או הפרעות חרדה, עשוי לחייב מינוני תחזוקה שיתאימו למינון המינימלי האפקטיבי, שנקבע בשלב האקוטי של הטיפול.

בשום אופן אין להפסיק באופן חד ופתאומי את נטילת התרופה. חיוני להפחית באופן הדרגתי[9] את המינון על פני מספר שבועות או חודשים, כדי למזער את תסמיני הגמילה. החשיבות של אסטרטגיה זו הודגשה במחקרים (Baldwin et al., 2006)

תופעות לוואי, אינטראקציות תרופתיות והיבטי בטיחות

כמו בכל תרופה, גם בנטילת אסציטלופרם קיים פוטנציאל להופעת תופעות לוואי ואינטראקציות. הכרת והבנת היבטים אלו היא חיונית למיטוב תוצאות הטיפול ושמירה על בריאות המטופל.

תופעות לוואי

שימוש באסציטלופרם עלול להיות מלווה בתופעות לוואי, אם כי הן יכולות להיות שונות מאוד בעוצמתן ובטיבן בין אנשים שונים.
תופעות לוואי נפוצות כוללות בחילות, כאבי ראש, עייפות והפרעות בתפקוד המיני. מדובר לרוב בתופעות מתונות שהולכות ומתמעטות כאשר הגוף מסתגל לתרופה.

עם זאת, חלק מהמטופלים עלולים לחוות תופעות קשות יותר, כגון חרדה מוגברת או הפרעות שינה, במיוחד בתחילת הטיפול. לכן חשוב להתייעץ באופן שוטף עם הרופא המטפל, לדווח על כל השפעה שלילית ולאפשר ביצוע התאמות נחוצות במינון במהלך תכנית הטיפול.

אינטראקציות עם תרופות וחומרים

שימוש באסציטלופרם במקביל לנטילת תרופות אחרות להגברת סרוטונין, ובהן תרופות ממשפחת ה- SSRIs (כמו סרוקסט), סוגים מסוימים של תרופות נגד כאבים (כמו טרמדול) והיפריקום (פרע מחורר), עלול להעלות את הסיכון לתסמונת סרוטונין.

מדובר במצב נדיר אך חמור המאופיין בסימפטומים כגון בלבול , קצב לב מהיר ולחץ דם גבוה. יתרה מכך, שילוב של אסציטלופרם עם מדללי דם או תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) עלול להגביר את הסיכון לדימום.

לכן, חיוני לדווח לרופא על כל התרופות, תוספי התזונה וצמחי המרפא שאתם נוטלים כדי למזער את הסיכונים.

שיקולי בטיחות

כפי שציינו קודם לכן, טיטרציה הדרגתית של המינון מסייעת להפחית את הסיכון לתופעות לוואי ומאפשרת מעקב קפדני אחר יעילות התרופה והסבילות שלה.

באוכלוסיות מיוחדות, ובהן קשישים, חולים עם הפרעות בכבד או בכליות, ונשים בהריון או מניקות, עשויות להזדקק לאסטרטגיות ספציפיות של התאמת מינון תוך השגחה צמודה. יתרה מזאת, יש להימנע מהפסקה פתאומית של אסציטלופרם כדי למנוע תסמיני גמילה, ולבצע את ההפחתה באופן הדרגתי ותחת הדרכה רפואית.

מתן התרופה לחולים עם היסטוריה של הפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה) צריכה להתבצע בזהירות יתרה, שכן תרופות מסוג SSRI עלולות לעורר אפיזודות מאניות. באופן דומה, יש להקפיד על זהירות וניטור מתמיד בעת מתן לצעירים ובני נוער, בשל הסיכון המוגבר למחשבות והתנהגויות אובדניות באוכלוסייה זו.

ביבליוגרפיה

  • [1] Kirino E. אסציטלופרם for the management of major depressive disorder: a review of its efficacy, safety, and patient acceptability. Patient Prefer Adherence. 2012;6:853-61. doi: 10.2147/PPA.S22495. Epub 2012 Dec 4. PMID: 23271894; PMCID: PMC3526882.
  • [2] Baldwin, David, et al. "Efficacy of drug treatments for generalised anxiety disorder: systematic review and meta-analysis." Bmj 342 (2011).‏
  • [3] 3. Fineberg, Naomi A., et al. "Evidence-based pharmacotherapy of obsessive-compulsive disorder." International Journal of Neuropsychopharmacology 15.8 (2012): 1173-1191.‏
  • [4] Ulmer, Helen G., Jeffrey P. Lorberbaum, and Valerie L. Durkalski. "Open-label trial of אסציטלופרם in the treatment of posttraumatic stress disorder." J Clin Psychiatry 67.10 (2006): 1522-1526.‏
  • [5] Wade, Alan, Nicolas Despiegel, and Elin Heldbo Reines. "אסציטלופרם in the long-term treatment of major depressive disorder." Annals of Clinical Psychiatry 18.2 (2006): 83-89.‏
  • [6] 6. Waugh, John, and Karen L. Goa. "אסציטלופרם: a review of its use in the management of major depressive and anxiety disorders." CNS drugs 17 (2003): 343-362.‏
  • [7] Emslie, Graham J., et al. "אסציטלופרם in the treatment of adolescent depression: a randomized placebo-controlled multisite trial." Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry 48.7 (2009): 721-729.‏
  • [8] Bhaskar, Manju, Istvan G. Telessy, and Harpal S. Buttar. "The Importance of Drug Dose Adjustment in Elderly Patients with Special Considerations for Patients on Diverse Co-medications and Antidepressants." Biomedical Translational Research: Drug Design and Discovery (2022): 231-272.‏
  • [9] Baldwin, David S., et al. "A double-blind, randomized, parallel-group, flexible-dose study to evaluate the tolerability, efficacy and effects of treatment discontinuation with אסציטלופרם and paroxetine in patients with major depressive disorder." International clinical psychopharmacology 21.3 (2006): 159-169.‏

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות