ואליום (דיאזפאם)

אליום, אסיוול ודיאז, הם השמות המסחריים של החומר הפעיל דיאזפאם (Diazepam), הנמנה על תרופות ההרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים.

בין שימושיו הרבים של הוואליום: הקלה על חרדה, הרפיית שרירים, השריית שינה ומניעת פרכוסים ממקור אפילפטי. 

השפעה ושימוש רפואי

שימושים עיקריים

ואליום (דיאזפאם) הנו תרופת מרשם ומתפקד בעיקר להקלה והרגעת חרדה והתקפי פאניקה, הקלה זמנית של נדודי שינה, והפחתת תסמינים קשים הקשורים לגמילה מאלכוהול ואופיאטיים (סמים פסיכואקטיבים). שימוש נוסף הוא בהפחתת חרדה במהלך פרוצדורות רפואיות. למשל בדיקת MRI אצל מטופל הסובל מקלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים), במהלך טיפולי שיניים וכן הלאה.

שימושים נוספים

עוד משמש הוואליום כטיפול משלים (זמני) לנוגדי דיכאון, טיפול ראשוני במצבים מאנים (בשילוב מייצבים כמו ולפוריק אסיד, זיפרקסיה וליתיום קרבונט), הרפיה והקלה על כאבי שרירים, טיפול בהתקפים ממקור אפילפטי (בעל השפעה נוגדת עוויתות הנמשכת כחצי שנה עד שנה), טיפול משלים לטטנוס (מחלה קשה הנגרמת מהרעלן טטנוספסמין),

שימוש נוסף בדיאזפאם הוא מניעת עוויתות שרירים בקרב חולי ALS (מחלת ניוון שרירים חשוכת מרפא).

מינון, אופן השימוש וזמן השפעה

מינון

הוואליום הניתן באופן פומי (דרך הפה), מגיע בכדורים של 2,5,10 מ"ג. מינון הוואליום / דיאזפאם שניתן למטופל אינדיבידואלי ובהתאם לגיל, המצב הרפואי לו נועד הטיפול, ולתגובה לתרופה. במבוגרים המינון המקובל במצבי חרדה והתקפים ממקור אפילפטי (פרכוסים) נע בין 2 עד 60 מ"ג ביממה.

בקשישים נהוג להפחית משמעותית במינון התרופתי או להימנע מלתת בשל תופעות לוואי אפשריות המסכנות את המטופל. הרופא המטפל יחליט אם לתת את התרופה במנה יחידה או בחלוקה למספר מנות.

זמן השפעה

למרות האפקט המיידי של הוואליום, השפעתו המקסימלית מגיעה רק לאחר 7 עד 14 יום.

מתן הדיאזפאם (ואליום) נעשה בצורות הבאות:

• מתן פומי (כדורים לבליעה) – משפיע הדיאזפאם (ואליום) באופן מהיר יחסית ורמתו בדם מקסימלית בתוך 30 עד 120 דקות לאחר הנטילה והשפעתו נמשכת עד יממה. נתאים בעיקר למצבי חרדה והפרעות שינה.
• הזרקה לווריד – תחילת ההשפעה מהירה מאוד (1 עד 5 דקות) וריכוזו בדם מקסימלי בתוך 15 עד 60 דקות. עם זאת, זמן ההשפעה קצר מאוד בהשוואה למתן פומי ולכן מתן באופן זה נעשה לקראת בדיקות מסוימות או פעולות כירורגיות.
• דרך הרקטום (החלק הסופי של המעי הגס) – ניתן באמצעות פתילה ומתאים לטיפול מהיר בילדים עם עוויתות.

אופן שימוש

אפשר לכתוש/למעוך ולערבב את הטבליות בשתייה או במזון. הפסקת התרופה צריכה להיעשות בהדרגה ובהתאם להוראות הרופא. כאשר הוואליום ניתן בזריקה לווריד לצורך הרפיית שרירים או טיפול בהתקפים ממקור אפילפטי, יש לעשות זאת באופן מבוקר ואיטי במקביל למעקב רפואי על הנשימה.

ואליום או קלונקס?

לעתים מזומנות שואלים חולים מה כדאי לקחת – ואליום או קלונקס? שאלות נפוצות נוספות הן: למי השפעה יותר חזקה – לוואליום או לקלונקס? מי מהן יותר יעילה? איזו פחות ממכרת?

רב הדומה על השונה

הן הקלונקס והן הוואליום (אסיוול) משתייכות לקבוצת הבנזודיאזפינים. לקבוצה זו השפעה מרגיעה ומשרת שינה, אשר תחילת פעולתם היא כעבור 15 דקות מזמן הנטילה הפומית (דרך הפה). פעולת שתי התרופות היא ארוכת טווח (מעבר ל-24 שעות) ולשתיהן זמן מחצית חיים ארוך (משך הזמן עד ששיעור התרופה בדם פוחת במחצית).

נעשה שימוש בשתי התרופות לטיפול בטווח הקצר במצבי חרדה ונדודי שינה. הוואליום יעיל יותר במניעת עוויתות והרפיית שרירים (אם כי שניהם יעילים להפחתת והקלת התקפים אפילפטיים), בהפחתת חרדה לפני פרוצדורות רפואיות שונות, וכן לטיפול בתסמיני גמילה כפי שצוין בתחילת הכתבה. בנוסף אפשר לתת ואליום גם דרך הווריד.

סכנת התמכרות, סבילות ועוד

עניין נוסף הוא החשש להתמכרות. סכנת ההתמכרות לוואליום גבוהה יותר וטיפול רצוף בו (מעל חודש) עלולה לגרום לסבילות (השפעה מופחתת של התרופה). חסרון נוסף של הוואליום הוא בסכנה לדיכוי נשימתי. לשתי התרופות השפעה שונה בקרב אנשים שונים ולכן לא ניתן לומר מה עדיף. כל מקרה לגופו. המשותף לשניהם הוא שלא מומלץ לצרוך אותם לטווח ארוך.

תופעות לוואי

בטווח הקצר

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של ואליום היא עייפות קשה או נמנום אשר הולכת ופוחתת עם הזמן. תופעות לוואי נוספות בטווח קצר כוללות: רעידות בגוף, הפרעות מוטוריות (פגיעה בקואורדינציה), חוסר שיווי משקל (עלול לגרום לנפילות בעיקר בקרב קשישים), דיכאון, חולשה, שינוי בגוון העור ציפורניים או שפתיים, הפרעות נשימה, חוסר ריכוז ואמנזיה בטווח הקצר (פגיעה ביכולת לזכור).

תופעות לוואי המופיעות לעתים רחוקות מאוד כוללות: אינסומניה (נדודי שינה), עצבנות, אלימות, התכווצויות שרירים, אבדן הכרה תופעות שכאלה מחייבות הפסקה מידית של התרופה ופנייה לרופא.

בטווח הארוך

שימוש ממושך בוואליום מוביל בקרב חולים רבים לפיתות התמכרות (תלות), עמידות להשפעתו וצורך להגדיל את המינון כדי להגיע לאפקט הרצוי, ותופעות גמילה קשות המופיעות בעת הפסקת התרופה. תופעות לוואי מסוימות עלולות להמשיך זמן רב לאחר הפסקת התרופה.

עלון לצרכן

לקריאה והורדה – ווליום (אסיוול) עלון לצרכן

אזהרות

למי התרופה אסורה?

למטופלים שידועה אצלם רגישות לתרופה, נשים בהריון (מחשש למומים בעובר), נשים מניקות (מחשש להופעת תופעות לוואי חמורות בתינוק), חוסר תפקוד של הכבד ו/או הכליות, דום נשימה בשינה (אפניאה), מצבים של פסיכוזה, מצב של היפו-ונטילציה, חולי ברקית (גלאוקומה), חולים עם דיכאון קשה, הפרעות הקשורות לשליטה בשרירים קאואורדינציה וחולשת שרירים, מיאתסניה גראביס (מחלה אוטו אימונית), אנשים עם נטייה להתמכרויות.

מה חשוב לדעת?

1. יש להימנע מנהיגה ועבודות או פעולות המחייבות ערנות גבוהה ותגובות מהירות., לפני שהמטופל מכיר האפקט של התרופה (בעיקר בהתחלה).
2. קיים סיכון לפיתוח התמכרות / תלות פיזיולוגית ו/או נפשית ולכן יש ליטול את הדיאזפאם רק בפיקוח רופא.
3. יש להפסיק את התרופה באופן הדרגתי ובפיקוח רפואי כיוון שהפסקה פתאומית של התרופה עלולה להוביל לרעידות והתקף אפילפטי, שינויים בלחץ הדם והזיות.
4. חל איסור לשתות משקאות אלכוהוליים כיוון שאלכוהול מגביר את השפעת הוואליום.
5. במידה ומופיעות תופעות לוואי במהלך הטיפול בוואליום / דיאזפאם – יש לפנות לייעוץ אצל גורם רפואי מוסמך.

שפופרות דיאזפם (RecTubes)

השפופרות נועדו לילדים החל מגיל שנה ומבוגרים. מתן דיאזפאם בתמיסה רקטלית מיועדת לילדים ומבוגרים החל ממשקל 10 ק"ג. השימוש בדיאזפאם RecTubes אסור לסובלים מהפרעות נשימה, אנשים עם רגישות ידועה לאחד הרכיבים, דיכאון, לילדים לפני שעברו בירור והערכה יסודיים, אנשים שעברו לאחרונה שכול, כאשר יש איבוד הכרה, מחלה על רקע נפשי (גם אם לא פעילה), הפרעות בכבד, אובססיות ופוביות.

אינטראקציה עם תרופות

1. יש להימנע מצריכת אלכוהול, נוגדי פרכוסים (עוויתות) ותרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית (CNS) מחשש להגברת ההשפעה התרופתית.
2. הוואליום עלול להעלות את רמת התרופה פניטואין (תרופה נוגדת פרכוסים).
3. אין לשתות מיץ אשכוליות בזמן הטיפול.
4. עישון מפחית את האפקט נוגד החרדה של התרופה.
5. לקיחה במקביל לסימטידין (תרופה לאולקוס) עלולה להעלות את רמת הדיאזפאם בדם ולהעצים את תופעות הלוואי.
6. דיאזפאם יכול להפחית את האפקט של התרופה לבודופה (תרופה לטיפול בפרקינסון).