אוקסאזפאם - סינתזה

ואבן (אוקסאזפאם)

ואבן (vaben) הוא שמה המסחרי של התרופה אוקסאזפאם, שמשתייכת למשפחת הבנזודיאזפינים.

התרופה מיועדת בעיקר להרגעה וטיפול במגוון מצבים נפשיים כגון מתח וחרדה, הפרעות שינה (קושי לישון רצוף), ותופעות המופיעות בזמן גמילה מאלכוהול.

שימוש בתרופה

חשוב לדעת

אוקסאזפאם מיועדת לשימוש קצר טווח, הנע בין שבועיים לחודש. שימוש ארוך טווח עלול להוביל לתלות נפשית ופיזיולוגית וכן לסבילות (ירידה ביעילות). התרופה מגיעה בטבליות שיש לבולען במים וכן מותר לחצותן. אך אין למעוך או ללעוס אותה. אין מניעה לקחת עם או בלי אוכל.

שימוש לפי ההתוויה

ואבן היא תרופת מרשם פופולרית הנמצאת בשימוש נרחב כמעט 60 שנה. התרופה משמשת חולים הסובלים מחרדה המופיעה לצד דיכאון וכן להפרעות חרדה הנלוות אליהן תופעות לוואי כגון: כעס ורגזנות, מתח נפשי ואי שקט. בנוסף מסייע ואבן לחזרה לשינה בקרב הסובלים מיקיצות במהלך הלילה וכן להקלת תופעות הקשורות לגמילה מסמים ומאלכוהול.

שימוש מחוץ להתוויה (off label)

לעתים נרשם אוקסאזפאם לטפול במצבים רפואיים שאינם נמצאים בהתוויה כגון: טיפול בבסטטוס אפילפטיקוס בילדים, אינסומניה, מניעת פרכוסים, הפרעת דחק בתר-טראומטית (PTSD), פוביה חברתית ותסמונת קדם וסתית (PMS).

מה חשוב לספר לרופא?

יש לספר אם את בהריון או מניקה (קיימת סכנה למומים מולדים, תלות של התינוק בתרופה ותסמיני גמילה מסכני חיים), במידה ויש מחלות הקשורות לכליות או לכבד, אם סבלת בעבר מהפרעות נפשיות כמו דיכאון ונטיות אבדניות, אם יש לך היסטוריה של שימוש באלכוהול או סמים, אם את/ה משתמש/ת בתרופות נרקוטיות (אופיאואידים).

מינון וזמן השפעה

זמן השפעה

ואבן היא תרופה שמטרתה הרגעה במצבים חרדתיים, מחייבת מרשם רופא, מגיעה בטבליות של 10 ו-30 מ"ג וכלולה בסל הבריאות. זמן תחילת השפעתה איטי יחסית עם טווח פעולה שנחשב בינוני או קצר. ריכוז התרופה בדם מגיע לשיא כ– 3 שעות לאחר הנטילה וזמן מחצית החיים שלה נע בין 6 ל-11 שעות.

מינון מקובל

ככלל המינון יותאם למטופל על ידי הרופא באופן אישי על פי גילו, מצבו הרפואי, תגובתו לתרופה, מחלות רקע וכן הלאה. המינון המקובל נע 30 – 120 מ"ג אך ייתכנו חריגים לכאן או לכאן בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל והיכרותו עם המטופל. במקרים רבים יתחיל הרופא עם מינון נמוך יחסית ויעלה בהדרגה.

מבוגרים

המינון במבוגרים עם חרדה המוגדרת "קלה עד בינונית" הנו 10 עד 15 מ"ג, וניתן פעם 1 ועולה לעתים אף עד 4 פעמים ביום. כאשר מאובחנת חרדה ברמה קשה, ניתן מינון של 15 עד 30 מ"ג, החל מפעם 1 ועד 4 פעמים ביום. להקלת סימפטומים הקשורים לגמילה מאלכוהול המינון המקובל נע בין 15 ל-30 מ"ג, בין 3 ל-4 פעמים ביום.

קשישים

בקרב קשישים ניתנת בתרופה במינון של 10 מ"ג, פעם 1 עד שלוש פעמים ביום. במידה ויש צורך יעלה הרופא את המינון בזהירות אף ל-15 מ"ג ואת מספר המנות ביום לשלוש או ארבע פעמים.

ילדים

אצל ילדים בני 13 ומעלה ניתן ואבן במינון של 10 עד 15 מ"ג, בין 1-4 פעמים ביום.

תופעות לוואי

נפוצות

בדומה לתרופות אחרות ממשפחת הנזודיאזפינים, לוואבן תופעות לוואי דומות. ביניהן: עייפות ונטייה לישון לאורך היום (לרוב פוחת בהמשך), כאבי ראש, איבוד שיווי משקל, פגיעה בקואורדינציה וסחרחורת, בחילה, חוסר שקט, עצבנות, שכחה ובלבול, חוסר ריכוז ולפעמים אף עוררות יתר (תגובה הפוכה מהמצופה), וקשיי זיכרון.

לא נפוצות

תופעות לוואי פחות נפוצות כוללות: טשטוש ראייה, חולשת שרירים, בצקות בגפיים, גרד ו/או פריחה עורית, שינוי בליבידו, הפרעות שקשורות למערכת השתן, לחץ דם נמוך, הפרעה באנזימי הכבד, מלמול או חוסר יכולת לבטא מילים באופן ברור, אי בהירות מחשבתית, ירידה בספירת דם, אמוציונליות, ראייה כפולה.

נדירות

תופעות נדירות כוללות: כאבים בחזה, התעלפויות, חום וצמרמורת, שתן בצבע כהה, חוסר תיאבון, קושי במתן שתן, רעד בגפיים, כאב גרון, בלוטות נפוחות, כאבי בטן, הקאה, פצעים או כתמים לבנים בחלל הפה או בשפתיים, ריח רע מהפה, שטפי דם או דימום, הקאה דמית, עור ו/או עיניים צהובות, צואה שחורה או חומה

שכיחות לא ידועה

חוסר יכולת להתמצא במקום בזמן ובזהות העצמית, צרידות ושיעול, ירידה בערנות וביכולת התגובה, תחושה לא מציאותית או לא רגילה של שביעות רצון, הזיות, אבדן שליטה על שלפוחית השתן, כאבי גב, ביעותי לילה (סיוטים), עור חיוור, עייפות קשה, הפרעות שינה.

הפחתת מינון או הפסקה פתאומית

במידה ומפסיקים את התרופה באופן חד או מורידים מינון, בעיקר לאחר נטילה ממושכת מהמומלץ, ייתכנו תופעות לוואי לא נעימות כגון: תחושת דכדוך ודיכאון, קשיים להירדם, התכווצויות שרירים ובקיבה, רעידות, בחילות והזעה.

מתי יש להגיע בדחיפות לרופא?

להלן תופעות לוואי שאינן נפוצות והופעתן עלולה להיות מסוכנת ומחייבת הגעה מידית לטיפול רפואי.

1. תגובות הפוכות (פרדוקסליות) – כעס, אגרסיביות, אי שקט, אינסומניה, הזיות, ביעותי לילה, מחשבות והתנהגויות מוזרות, פסיכוזה.

2. הפרעות שינה – סהרוריות (הליכת ירח), ביצוע פעולות מתוך שינה כמו הליכה, אכילה, קיום יחסי מין וכדומה.

3. רגישות יתר – הופעת תופעות כגון: חום משמעותי, קשיי נשימה, התנפחות של הפנים, עפעפיים, הפה, שפתיים או לשון, תגובות עוריות שונות (גרד, פריחה, קילוף, שלפוחיות), מועקה בחזה.

4. אי ספיקה כבדית – תסמינים אופייניים הם: עור ו/או לובן העין בצבע צהוב, חוסר תיאבון, הקאות, צואה בהירה, שתן בצבע כהה וחולשה משמעותית.

5. שונות – רעידות, פרכוסים, שטפי דם או דימום, הקאת דם, התעלפויות וחולשת שרירים.

תופעות לוואי הקשורות למינון יתר

שכיחות

טשטוש ראייה, הכרה מעורפלת, בלבול וחוסר התמצאות, איבוד הכרה, בחילות והקאות, כאבי ראש, סחרחורת, חוסר יציבות כאשר קמים בפתאומיות מישיבה לעמידה, תשישות, חולשת שרירים, הזעת יתר.

נדירות

עניין מועט או מופרז בפעילות מינית, הרגשה שהעולם מסתובב, קושי להגיע או לשמר זקפה, פריחה ותגובות עוריות שונות.

שכיחות אינה ידועה

ראייה כפולה, שינויים במחזור החודשי.

שאלות ותשובות נפוצות

ואבן לפני טיסה

ש: אני לא מצליח להירדם בטיסות ומתוכננת לי טיסה ארוכה יחסית של 4 שעות, המתנה של שעה ואחר כך 10 שעות במטוס. ביקשתי וקיבלתי מהרופא כדור ואבן לפני הטיסה במינון של 10 מ"ג ואינני בטוח כמה לקחת ומתי? לפני הטיסה בת 4 שעות? או לפני הטיסה הארוכה? לפני או אחרי הארוחה? אמרו לי שזה כדור עם השפעה מאוד חזקה ואני פוחד לקחת כדור שלם כמו שהמליץ הרופא. מה כדאי לעשות?

ת: ואבן לא נחשב ל"כדור עם השפעה מאוד חזקה". כדאי לקחת כדור 1 בדיוק כפי שרשם הרופא לקטע הטיסה הארוך. מבחינת ארוחות אין בעיה כיוון שניתן לקחת את התרופה על בטן מלאה או ריקה.

ואבן עם ציפרלקס

ש: הרופא רשם לי ואבן עם ציפרלקס בגלל חרדות ודיכאון עם קושי להירדם. קראתי שהוואבן ממכר ואני חושש לקחת. מדאיג אותי השילוב הזה של ואבן וציפרלקס.. זה דבר מוכר?

ת: שילוב של נוגד דיכאון עם תרופת הרגעה נפוץ ומקובל. לציפרלקס לוקח מספר שבועות כדי להיות אפקטיבי ואילו ואבן פועל באופן מיידי. לכן המליץ הרופא הוא לקחת ואבן באופן זמני על מנת להקל עליך עד לשלב בו הציפרלקס יתחיל להשפיע באופן חיובי. אז ניתן יהיה להפחית או להפסיק את הוואבן.

ואבן או קלונקס?

ש: אני סובלת מאוד מחרדות שמתגברות לקראת השינה ולכן איני מסוגלת להירדם ולשמור על שינה רצופה בלילה. הרופא נתן לי מרשם לקלונקס אך קראתי שאפשר לתת גם ואבן. השאלה מה עדיף למצבי ואבן או קלונקס?

ת: הן הואבן והן הקלונקס משתייכים למשפחת הבנזודיאזפינים ומשמשים לטיפול כמעט באותן הפרעות. השוני הוא בעצמה, משך ההשפעה וזמן הפינוי מהגוף. הקלונקס נחשב לחזק מבן השניים עם זמן פעולה ממושך יותר. ככל הנראה הרופא התרשם שהוא יתאים למצבך באופן טוב יותר ולכן רשם את הטיפול.

זמן מחצית חיים של ואבן

ש: מהו זמן מחצית החיים של הוואבן? מתי ההשפעה שלו מגיעה לשיא?

ב: הוואבן נחשב לתרופה שתחילת ההשפעה שלו אטית וטווח הפעולה שלו קצר יחסית. ריכוזו מגיע לשיא בתוך כשלוש שעות מזמן שנלקח וזמן מחצית החיים היא בין 6 ל-11 שעות.

עלון לצרכן

לקריאה והורדה – ואבן (אוקסאזפאם) עלון לצרכן

אזהרות

חשוב לדעת!

אלכוהול – אין לשתות משקאות חריפים בעת השימוש בוואבן. האינטראקציה בין התרופה לאלכוהול יכולה להגביר את תופעות הלוואי עד כדי סכנת לחייך.

נהיגה ושימוש במכונות מסוכנות – התרופה משפיעה על רמת הערנות ולכן יש להימנע מנהיגה, רכיבה על אופניים או כל פעולה מסוכנת אחרת הדורשת ריכוז וערנות במידה ומרגישים עייפות, טשטוש ראייה וכל תופעה שיכולה להשפיע על היכולת לבצע פעולות המחייבות ריכוז גבוה.

הריון והנקה – לא הצטבר די מידע לגביי בטיחות השימוש בזמן הריון ובתקופת ההנקה. לכן יש לנקוט במשנה זהירות ולהימנע משימוש בתרופה. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

מתי ולמי אסור להשתמש בתרופה?

אנשים הסובלים מאי ספיקה נשימתית או ממחלת ריאות חסימתית, מיאסתניה גראביס (מחלת שרירים ניוונית), הפרעות כבד חמורות, תקופת הריון והנקה, דום נשימה חסימתי בשינה (אפניאה), אם ידוע על רגישות למרכיבי התרופה או לתרופה דומה ממשפחת הבנזודיאזפינים.

דגשים לשימוש בטוח!

זמן הטיפול – חשוב לזכור שהשימוש בתרופה מיועד לטווח קצר, בין שבועיים לחודש. במטופלים עם מצבי חרדה ממושכים מומלץ לתת תרופות שניתן לצרוך לתקופות ארוכות יותר מחשש לסבילות ו/או התמכרות.

שימוש ממושך – שימוש ארוך טווח מגביר את הסיכון לפיתוח סבילות לתרופה (חוסר יעילות). זו אחת הסיבות להגבלת משך זמן הטיפול בה. בנוסף שימוש ממושך עלול להוביל להתנהגות חריגה מחשבות אובססיביות והחמרה בתסמינים נפשיים.

התמכרות – אוקסאזפאם אינה מיועדת לשימוש ארוך טווח בשל הסכנה להתמכרות. לאחר צריכה ממושכת מומלץ להפסיק בהדרגה את השימוש בתרופה, תוך ייעוץ עם הרופא ובפיקוחו, מחשש להופעת תסמיני גמילה קשים. ביניהם: כאבי בטן והקאות, אגרסיה ומתח נפשי, רעידות עוויתות התכווצויות וכאבי שרירים, אינסומניה ועוד.

ניתוחים והליכים רפואיים – במידה ובכוונתכם לעבור ניתוח או כל בדיקה או הליך רפואי בו נעשה שימוש בחומרי הרדמה, יש לדווח על נטילת התרופה.

לקיחת היסטוריה – על המטופל לספר לרופא על ההיסטוריה הרפואית בפרוטרוט טרם תחילת הטיפול. החל מהפרעות בריאותיות ומחלות רקע, תרופות נוספות, צמחי מרפא ותוספים תזונתיים. רלוונטיים במיוחד הפרעות הקשורות למחלות נפש, נטייה להתמכרויות (אלכוהול, סמים או תרופות), הפרעות נשימה (למשל דום נשימה או אי ספיקה נשימתית) ובמערכת הלב וכלי דם, לחץ דם נמוך, פורפיריה (מחלה תורשתית מטבולית שוגעת בעיקר בעצבים), גלאוקומה (ברקית), אי ספיקת כליות ו/או כבד (ניתן להשתמש עם אי ספיקת כבד בדרגה קלה עד בינונית).

אוכלוסיות מיוחדות – יש לנקוט במשנה זהירות בעת מתן תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים בילדים, מכורים או נטייה להתמכרות לאלכוהול וסמים (עלולים להתמכר גם לאוקסאזפאם), נשים בהריון (קיימת סכנה למומים מולדים), אנשים בגיל גבוה (סיכון מוגבר לנפילות), ואנשים עם הפרעות נפשיות מסוגים שונים. (למשל פסיכוזה ודיכאון).

הליכה בשינה (מחלת ירח) – אחת מתופעות הלוואי הנדירות של תרופות המשמשות לעתים לטיפול בהפרעות שינה יכולה להיות הליכה בשינה וביצוע פעולות שונות חלקן מסוכנות ביותר כמו נהיגה, שימוש במכשירים חשמליים ועוד. הופעת הליכה בשינה מחייבת דיווח לרופא.

מערכת הנשימה – אוקסאזפאם הניתנת בשילוב עם תרופות הגורמות לדיכוי של מערכת העצבים המרכזית (CNS) כגון אלכוהול, סמים ואופיאואידים (מכונים גם סמים נרקוטיים) עלול להוביל דיכוי הנשימה, תרדמת ואף סיכון חיים.

תגובות בין תרופתיות

ככלל אצבע לפני נטילת תרופות מרשם יש לספר לרופא על תרופות מרשם, תרופות ללא מרשם, תוספי תזונה וצמחי מרפא שאתם לוקחים או מתכננים לקחת בזמן הטיפול. תרופות עם תגובות ידועות בעת נטילה יחד עם אוקסאזפאם הן:

תרופות שינה ואנטי היסטמינים (טיפול באלרגיה) – שילוב עם תרופות אחרות המיועדות לשינה יכולה לגרום לתגבור תופעות הלוואי ובייחוד לנמנום או עייפות יתר.

תרופות אנטי אפילפטיות – נטילה במקביל לאוקסאזפאם עלולה להחמיר תופעות לוואי כמו עייפות קשה, בלבול וחוסר ריכוז. תרופות אנטי אפילפטיות לדוגמא: פנוברביטל (שם מסחרי: פנוברביטון) ופניטואין (שמות מסחריים: דילנטין, אפנוטין)

תרופות פסיכיאטריות – שילוב עם תרופות נוגדות פסיכוזה, חרדה ודיכאון גם הן עלולות להגביר את תופעות הלוואי, בעיקר פגיעה בריכוז, עייפות והפחתת עירנות. במקרים רבים ניתן לשלב עם תרופות אלה אך הדבר מחייב מעקב מסודר ורצוף.

חומרי הרדמה – ניתנים בדרך כלל בזמן פעולות כירורגיות ובשילוב עם אוקסאזפאם עלולים לגרום לדיכוי נשימתי והחמרת תופעות הלוואי.

תרופות מרפות שרירים – שילוב עלול להגביר את תופעות הלוואי של התרופות בכלל ואת ההשפעה מרפת השרירים בפרט. דוגמא תרופה כזו היא התרופה הגנרית בקלופן (בקלוסל, ליורסל) המשמשת בין היתר לטיפול בטרשת נפוצה.

תרופות לנשאי איידס – המכילות זידובודין (רטרוביר) המשמש לטיפול בנשאי איידס (HIV) והפחתת הסיכויים להעברת הוירוס מאם לעובר או מכילות ריטונביר (שם מסחרי נוסף: נורביר) שהיא תרופה אנטי־רטרווירלית. גם 2 תרופות אלה הן עלולות להגביר את תופעות הלוואי בשילוב עם אוקסאזפאם.

נוגדי כאב – שילוב עם תרופות נוגדות כאבים ממשפחת האופיואידים (תרופות נרקוטיות) כגון: קודאין, אקטיק, מתדון, אוקסיקודון, עלול להגביר את הסכנה לדיכוי נשימה ואף לגרום למוות.

תרופות להורדת לחץ דם – אחת מתופעות הלוואי האפשריות של אוקסאזפאם היא הורדת לחץ הדם ולכן שילוב עלול להוביל לירידה חדה בלחץ הדם. שימוש ב-2 התרופות במקביל חייב להעשות בזהירות ומעקב רצוף אחר המדדים הרלוונטיים.

תרופה לפרקינסון – שימוש בתרופה לבודופה (שמות מסחריים: דופיקר, סטאלבו, סינמט סי.אר, דואודופה, לבופר פלוס) יכול לפגוע ביעילות התרופתית של לבודופה והעלות את הסכנה ללחץ דם נמוך.

שונות – תרופות שעלול להיות להן אינטראקציה עם ואבן כוללות: פרובנציד (בנמיד, פרובציד) המשמשת להפחתת חומצת שתן וטיפול בשיגדון (דלקת מפרקים התקפית), תרופות לטיפול תומך בתסמיני גמילה מאלכוהול או סמים וקודאין (ממשפחת האופיאטים) המשמש לטיפול בכאב חלש עד בינוני, שיעול יבש ושלשול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *